פריט מוזיאוני היסטורי! – מעשי ידי אמן – כתב יד מצויר מיניאטורי על קלף, 'תיקוני שבת – פרק שירה', גרמניא תע"ז – משובב נפש כלילת יופי ושלימותו!
כתב יד 'תיקוני שבת' מיסוד האר"י זיע"א, "..תיקוני שבת וזמירות, עם כל סדר מוצאי שבת וקידוש הלבנה, פרק שירה עם ציורים נאים באותיות: אמשטרדם תאיו עין זין ל"ק.. ". מסודר ויפה בכתיבה תמה ויפה, משולב באיורים צבעוניים מעשי ידי אמן כלילת יופי, לאורך כל הספר. בסוף הספר 'פרק שירה' עם כארבעים וחמישה איורים צבעוניים מיוחדים לכל זמר וזמר.
בסוף הספר רישום בעלות 'שייך להבחור החשוב כמ"ר אברהם בן המנוח כהר"ר מאיר עמדין זצ"ל יום ה' י"ג שבט תקי"ז לפ"ק'.
פריט יחידאי, נדיר ויקר המציאות, בפרט בשלמות ויופי כזה – כתבי יד כמו שלפנינו מוצגים לרוב במוזיאונים ותערוכות חשובות בעולם!
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
אומני בוהמיה – מורביה
בשלהי שנות הת', על אף התפתחותו המואצת של הדפוס, בקרב החברה הגבוהה באשכנז ומקומות נוספים, עדיין נשמרה המסורת של כתיבת ספרי תפילה, הגדות וכדומה, בכתב יד עם איורים מצויירים מרהיבי עין, בבחינת קיום דברי הגמ' (שבת קלג ע"ב) "זה אלי ואנוהו – התנאה לפניו במצות עשה לפניו.. ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין..". כמו כן יש להוסיף את הענין ההלכתי קבלי של תפילה מתוך 'כתב אשורית' (ראה בספר 'דרכי צדק' סי' י"ט), כמו שנמצא בכתב יד שלפנינו. כפי הנראה אמנות יהודית זו יוצרה על יד קבוצת אומנים המכונה 'אסכולת בוהמיה – מורביה', אשר מפרי מכחולה נוצרו יצירות מופת כמו הכתב יד שלפנינו –
לדברי פרופ' שלום צבר, לפנינו אחת היצירות המוקדמות הידועות כיום בעולם מאסכולה זו.
תיאור כתב היד:
כתב היד כתוב בכתיבה תמה ויפה, בסגנון כתיבת סת"ם, המתויג בקצוות ראשי אותיות ומנוקד (בשער כתוב 'באותיות אמשטרדם'), קטעים נבחרים בכתב יותר גדולים, מילים ראשונות בכתיבה גדולה ופעמים מסולסלת, כל העמודים מעוטרים במסגרת בדיו אדום, בין הפרקים נכתב דברי הנהגה, וכן ה'פרק שירה' באותיות כתב רש"י ובדיו חום, קטעי זמירות נבחרים כ'צור משלו אכלנו', 'אתקינו סעודתא', ו'חי השם', נכתבו באותיות צור"י (המכונות בפי פרופ' ש. צבר אותיות 'צאינה וראינה'), כפי הנראה בכדי שגם הנשים יוכלו לעקב אחרי מילות השיר שנאמר בסעודת השבת. –
בסדר מוצאי שבת נכתב זמר 'גאט אברהם יצחק' (גם באותיות צור"י) בנוסח קצר (וכנראה על סמך זמר זה חיבר רבי לוי יצחק מבארדיטשוב את הזמר המפורסם 'גאט פון אברהם' במוצאי שבת), על כן ניתן להעריך שכתב יד זה נועד למתפלל מבני אשכנז, שאצלם היה מקובל כתב הצור"י.
כתב היד מעוטר באיורים מרהיבים עין, להלן תיאורם:
לכו נרננה – איור צפור, ופרחים צבעוניים, משולבים באותיות מילת הפתיחה 'לכו'.
איורי מאורעות – במזמורים ותפילות: כל מקדש, יום השישי, לכה דודי, סוף ברכת המזון, המבדיל בין קודש לחול – איורי דמויות (במלבושים אשכנזיים מסורתיים, אופייניים למעמדות הגבוהים בפרנקפורט או פיורדא) ומאורעות השבת וצאתה, כל איור לפי ענינו בטקסט הכתוב במגביל.
עיטורי פרחים ואיורים נאים – במזמורים ותפילות: כל מקדש, אזמר בשבחין, שיר השירים, אסדר לסעודתא, חי ה', ברוך ה' יום יום, במוצאי יום מנוחה, קידוש לבנה – איורים ססגוניים בדרך כלל של פרחים וענפים צבעוניים.
פרק שירה: איורים מיוחדים לכל שירה ושירה, המתארת את דמות בעל השיר באיור מיניאטורי נאה, עם מסגרת מעוטרת, כארבעים וחמישה איורים צבעוניים נאים, שבסיומם איור פרחים נאה.
מצורף מאמרו של החוקר המפורסם פרופ' שלום צבר, שחקר את כתב היד שלפנינו.
