כתב יד חידושי 'בית יעקב' לגאון ישראל רבינו בעל 'נתיבות המשפט' – ספר היסוד על הלכות כתובות – הגהות ושינויים מהנדפס בכתב יד המחבר!
כתב יד חידושי 'בית יעקב', על כל הלכות כתובות (אבן העזר סימנים ס"ו – קי"ח), לרבינו יעקב לורברבוים אב"ד ליסא בעל 'נתיבות המשפט' ו'חוות דעת' – שינויים מהנדפס!
ספר 'בית יעקב' הוא ספר היסוד של הרבנים מסדרי הקידושין עורכי הכתובות, למעלה מ200 שנה –
כעת מתגלה כתב היד שממנו כפי הנראה נדפס הספר!
כתב היד נכתב בכתיבת סופר נאה (או ע"י אחד מתלמידי רבינו), ובין השיטין נוספו הערות, מחיקות, והוספות בכתב יד המחבר בעצמו, שכנראה הגיה את כתב היד בטרם נדפס. מבדיקה של כתב היד למול המהדורה הנדפסת (נבדק ע"פ מהדורת ירושלים תשס"ג), רוב התיקונים וההוספות נדפסו, ומשכך יש לקבוע שעל פי כתב יד זה נדפס הספר בהרובשוב תקפ"ג. אם כי 'אי אפשר לבר בלא תבן' – הם שגגת המדפיסים, ונמצאו בכתב יד שלפנינו שני מקומות שנשמטו מעורכי הדפוס, בסי' ס"ג סע' ג' נמצאה הוספה בכתב יד המחבר שלא נדפסה, כמו כן בסי' ס"ח סע' ב' נמחקו כחמישה מילים, ובמהדורה שלפנינו נמצאות בנדפס – התיקונים והוספות מפוזרים לאורך כל הספר, וניכר שרבינו ה'נתיבות' עבר על הכל בדקדוק גדול.
כתב יד זה ניתן על ידי רבינו ה'נתיבות' להגאון רבי יצחק קאווליר אב"ד סטאניסלאב, שנתנו לבנו הגאון רבי אליעזר ליפא קאווליר אב"ד סקאליט, שניתן על ידו במתנה לנכדו הגאון רבי ישעי' לאנדמאן אב"ד אוזיפאליא בעל 'תבנא לדיננא', בן חתנו רבי מרדכי צבי לאנדמאן אב"ד סקאליט. – בשער הספר רישום על העברת הכתב מדור לדור עד קבלתו מידיו של רבינו ממש, בכתב יד הגר"י לאנדמאן הנ"ל. – בנוסף חתימה ..הק' משה מרדכי קאווליר..'
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
הגאון יצחק קאווליר אב"ד סטאניסלאב, בן דודו של ה'ישמח משה'
(בן אחות אביו), נכד בעל ה'גילוי אליהו' המפורסם בצדקתו רבי אהרן זעליג מסטאניסלאב זיע"א. מהנראה לפנינו כאן, נראה שהיה ידידו הקרוב של בעל 'נתיבות המשפט'. ראה עוד על יחוסו הרם למעלה בקודש (ב'אהלי שם' עמ' 213).
הגאון רבי ישעי' לאנדמאן אב"ד אוזיפאליא בעל 'תבנא לדיננא', מגזע הרה"ק רבי זלמן מסטאניסלאב גיסם של בעל 'המאיר נתיבים' ובעל 'צלותא דאברהם'. נסמך להוראה בידי מהרי"א הלוי אב"ד לבוב, בשנת תרמ"ז התמנה לאב"ד עיר אוזיפאליא, נשא ונתן עם גדולי דור בהלכה, בעל ה'הרי בשמים' וה'מהרש"ם' ועוד. השאיר הרבה חיבורים בכתובים שלא נדפסו (ראה 'אהלי שם' עמ' 213).