עיבור שנים (תיקון יששכר) – ויניציאה של"ט – חתימת הגאון רבי יוסף חיים קציגין מקאסלי ידיד הרב"ך והרמ"ז
ספר עיבור שנים (תיקון יששכר), מנהגים, דינים לפי סדר השנה (של קהילות גולי ספרד וצפון אפריקא), סדר ההפטורות וסדר הקרואים לעלות לתורה, חשבון עיבור השנים, מאת רבי יששכר ב"ר מרדכי סוסאן מערבי, ויניציאה של"ט. בספר נדפסו ציורים של ששה 'גלגלים' בעניני חישוב הלוח היהודי.
חיבור זה נדפס לראשונה בקושטא שכ"ד, ע"י רבי שלמה בר"י, שלא מדעת המחבר, וכיון שמהדורה זו לא ישרה בעיניו עקב שגיאותיה המרובות, ערך רבינו מהדורה חדשה, לפנינו המהדורה השלמה והמתוקנת שנדפסה ע"י המחבר.
בספר מזכיר רבינו סיפור שהיה עמו, שבו נכח מרן ה'שולחן ערוך' "…והיה שם החכם השלם גדול דורנו הרב מהר"ר יוסף קארו נר"ו, שהתפלל אותו יום אצלינו בעבור מצות ברית שהיה בקהל יצ"ו, והיה הוא המוהל ושתק לי ולא דיבר כלום, וגם לא ראיתיו שגמגם כלל…" (עמ' נז/ב).
כמו כן נמצאים בו רבים מהכרעותיהם של גדולי דורו, הרדב"ז המהרלב"ח ועוד, וכן נדפסו לוחות מיוחדים לחשבון המולדות ואיורים של כשישה 'גלגלים'. ראה בהרחבה על החידושים שבספר זה במבוא שבמהדורת הרב בצלאל לאנדוי.
על השער חתימת יוסף חיים קציגין – הוא הגאון הנודע מקאסלי. – משה יהודה… – דוד שראי – ורישומי נוספים על קבלה מעיזבון.
באחד מהלוחות נכתב בכתיבה איטלקית, על חשבון לשנת תק"פ, "..זו השנה שהתחלתי לעשות הלוח לתלות בפתח בה"כ של עיר מולדתי פה אקוו"י יע"א..'.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
המחבר הגאון רבי יששכר ב"ר מרדכי סוסאן מערבי (ע"ר-ש"מ לערך). מגדולי צפת בזמן ה'בית יוסף' והאר"י זיע"א, נולד בפאס שבמאראקא, ובהיותו כבן כ' שנה עלה לירושלים ללמוד תורה בישיבתו של רבי לוי בן חביב 'הרלב"ח'. לאחר תקופה עבר לצפת, שם הנהיג את קהילת המערביים בעיר. דבריו נזכרים רבות בפוסקים אשר מפלפלים בהם תדיר, ואף גדולי דור כהמבי"ט הכריעו כדבריו, מחיבוריו ידוע גם תרגום ערבי לתנ"ך שאבד.
הגאון רבי יוסף חיים קציגין מקאסלי (נפטר ערב מתן תורה תמ"א), היה שקדן עצום, ומגדולי תלמידי החכמים בעיר קאסלי, וידידם הקרוב של המקובלים הקדושים רבי משה זכות 'הרמ"ז' ורבי בנימין כהן 'הרב"ך'. נפטר צעיר לימים, וידידו הרב"ך הספידו כהלכה ".. אדם חשוב תורה וגדולה במקום אחד , נודע שמו בשערים, האלוף כמוהר"ר יוסף חיים קציגין זצוק"ל הכל יודעים כמה היה עניו ושפל ברך.." (גבול בנימין ח"ב דרוש מ"ב). לרוב ידידותו עם הרמ"ז, כתב עבורו הרמ"ז שיר לכבוד חתונת בתו, כמו כן מזכירו בכבוד באגרותיו (עמ' קנ"ג/קנ"ח), ראה עוד אודותיו באנצי' לגדולי איטליה (עמ' 233).
