הסידור של הרה"ק רבי אליעזר וואלף מקרעטשניף זצוק"ל (מאושר בכתי"ק נכדו הה"ק מקרעטשניף) –
והאדמו"ר רבי יצחק משולם זלמן ריינמאן מנאראל
סידור ‘תפלה למשה’ להמקובל האלקי רבינו הרמ"ק זי"ע, דפוס ראשון פרעמישלא תרנ"ב. מעוטר עם דפי ההסכמות חמות ונלהבות מכל גדולי האדמורי"ם הצדיקים הקדושים נ"ע, בביטויים יוצאים מן הכלל על חשיבות הסידור.
סידור הרמ"ק דפוס ראשון ידוע כסידור מסוגל ליראת שמים לשמירה וברכה!
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
בעמוד הראשון בפנים הכריכה נרשם רישום בעלות הה"ק רבי אליעזר וואלף מקרעטשניף
בכתי"ק נכדו הה"ק רבי צבי הירש מקרעטשניף זצ"ל בימי בחרותו (כפי עדות אחד מבניו האדמורי"ם שליט"א):
שייך להה"צ הק’ המפורסם וכו’, כקש"ת מוהרא"ז שליט"א מקרעטשניב שליט"א, החונה כעת פה עיר סיגעט יצ"ו. להו"מ שייך להה"צ הק’ המפורסם מקרעטשניף. – בכמה מדפי הסידור מתנוססת חותמו האישית מתקופת מגורתו בעיר סיגעט.
—-
גם מופיע איזה פעמים על דפי הסידור, חותמתו של
האדמו"ר רבי יצחק משולם זלמן ריינמאן מנאראל זצוק"ל בן הגה"צ רבי שלום מנאראל בן האדמו"ר הגה"ק רבי יצחק משולם זלמן ריינמאן מנאראל זצוק"ל (תקע"ז-תרמ"ז). רבי משולם זלמן השני הי’ חתן הרה"ק רבי מאיר מקרעטשניף זי"ע בזיוו"ר, נראה כי הסידור עבר אח"כ לגיסו האדמו"ר רבי אליעזר וואלף מקרעטשניף זי"ע.
מצב טוב, שער הראשון ועוד איזה דפים הושלמו בצילום, הסידור כרוך בכריכתו המקורית והמעוטרת.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
הרה"ק רבי אליעזר וואלף ראזענבוים מקרעטשניף זצ"ל היה ידוע בתפילותיו המיוחדות בהשתפכות הנפש בקול חוצב להבות אש ובהתלהבות והתעוררות עצומה למעלה מכוחות אנוש כבן המתחטא לפני אביו, פלגי דמעות ואגלי זיעה זלגו ממנו בכל תפילה ותפילה שחלקם נספגו בין דפי הסידור שהתפלל בו.
היה ידוע בכינויו "רבי לייזער וואלף מקרעטשניף", אשר האדמורי"ם לבית קרעטשניף מתייחסים אליו לראש בית האב, ושמו מוזכר עד היום בסילודין בפי ממשיכי דרכו הטהורה ובפי כל בית ישראל, ובמיוחד ידוע מנכדו ר’ צבי הירש מקרעטשניף שדיבר תמיד בהשתוקקות מזקינו גדולות ונפלאות ממה שעינו ראה, היה ידוע במסירת נפשו לכל איש יהודי. ביתו היה פתוח לרווחה בפני כל ופעמים אין מספר סיכן את נפשו כפשוטו ממש, בכך שהחביא בין כותלי ביתו צעירים שביקשו להינצל מחובת הגיוס. באחד המקרים כשאנשי הצבא באו לבקר במעונו ולחפש אחר חייבי הגיוס, הפליאו בו את מכותיהם הנמרצות, אך הוא לא חת בפניהם ועמד נגדם כצור החלמיש. בכל ימי הנהגתו הנאדרת בקודש, עוד בימי חיי אביו הרה"ק רבי מאיר זי"ע, אבי שושלת קרעטשניף, ובכל עשרות השנים בהם הנהיג את עדתו, היה אב רחום ורועה נאמן, וכך עד לזמן עקידתו על קידוש השם ביום כ"ז אייר תש"ד, הי"ד.
רבי אליעזר זאב ראזענבוים מקרעטשניף (כ"ז באייר תש"ד) בן רבי מאיר ראזענבוים מקרעטשניף שושלת נאדבורנא, כדרך אדמורי נדבורנא החל לכהן כאדמו"ר בחיי אביו, ובהיותו בן שש עשרה כבר הקים לו בית מדרש משלו, תחילה בקרעטשניף ולאחר מכן עבר לסיגעט, התפרסם באהבת ישראל שלו, מציינים במיוחד את הכנסת האורחים שלו שהיתה מפליאה, תפילותיו נערכו בהתלהבות גדולה, הרבה להריח טבק ואפילו על מקל ההליכה שלו היתה קופסה של טאבאק שממנה הרבה להריח, חסידים ראו בכך עבודה מיוחדת. מתורתו נתפרסם רזא דשבתא על התורה, תולדותיו ומעשיו בספר רזא דעובדא ירושלים, בניו רבי ניסן חיים אב"ד בראדשין, רבי שמואל שמעלקא אב"ד ביטשקוב, רבי מאיר דיין ור"מ בסאטמאר, רבי מרדכי דיין בפעסט ובדעברעצין, רבי דוד משה האדמו"ר מקרעטשניף ברחובות.
