"קול זעקת אלמנה" – מכתב חריף מהגאון הפוסק המהרש"ם מברעזאן על השגת גבול אלמנה – תרנ"ט
מכתב חריף בכתב יד הגאון הפלאי רבי שלום מרדכי הכהן אב"ד ברעזאן, אל 'כל יושבי העיר קאפייראד', בדבר השגת גבול של אלמנת השו"ב דשם, שכן יש למנות לשו"ב את אחד מבניו של השו"ב המנוח (כנראה מדין ירושה), "וחלילה לשום שו"ב להניח ידו בשו"ב כי פיגול הוא לא ירצה..".
יש לציין שהמהרש"ם האריך בענין זה של האיסור לאכול מבשר שו"ב משיג גבול, בספרו 'דעת תורה' (סימן א' סעי' י"א). המכתב שלפנינו – שכפי הנראה לא נדפס – הוא השלמה נאה למערכה שכתב רבינו בספרו הנ"ל.
הגאון הפלאי רבי שלום מרדכי הכהן שוואדראן זצ"ל, 'המהרש"ם' (תקצ"ה – תרע"א), מגדולי הפוסקים בדורו, חסיד לגזע בית ריזשין בכל נפשו, נודע לתל תלפיות בדורו להשיב דבר ה' זו הלכה, כיהן בכתר הרבנות בערים יאזלאוויץ, בוטשאטש, וברעזאן על שמה נודע, היה 'הרב המסמיך' בדורו, ורבים ממקבלי 'הסמיכה' נסמכו ממנו, מתלמידיו הבולטים נודע הגאון רבי מאיר אריק בעל 'מנחת פתים'. נו"נ עם גדולי דורו, ה'שואל ומשיב', 'מהרי"א הלוי', ועוד והם השיבוהו בכבוד גדול. רבים מגדולי הרבנים נמנעו לפסוק בדינים חמורים בלא לשמוע דעתו הרמה, "..ואני אין רצוני להיות מדייני גזירות, אם לא שיבוא האיסור גם מרבנים זולתי כמו מהגאון ר' שלום מרדכי הכהן מברעזאן וזולתו.. (הגר"ח ברלין זצ"ל, שו"ת נשמת חיים סי' י"ט). מספריו שו"ת מהרש"ם (ט' חלקים), דעת תורה (או"ח ויו"ד), משפט שלום (חו"מ), פתיל תכלת.
