"יסוד תפילת ישראל ותיקון חצות" – שערי ציון, פראג תמ"ב – נדפס בחיי המחבר הקדוש!
שערי ציון, שבע שערים בעניני תפילה, תיקון חצות, כוונת קריאת שמע, תיקון יום כיפור קטן, לשם יחוד, תחינות ובקשות ועוד, בדרך האר"י וגוריו, להמקובל האלקי רבי נתן נטע הנובר זיע"א, פראג תמ"ב –
מהדורה יקרת המציאות, נדפס בחיי המחבר הקדוש!
ספר 'שערי ציון' הוא ספר היסוד לתפילות ובקשות בדרך האר"י הקדוש, ונדפס במהדורות רבות. כמו כן השפיעה השפעה מכרעת על מנהג אמירת 'תיקון חצות' – יסוד תחינת ישראל!
המקובל האלקי רבי נתן נטע הנובר בעל 'שערי ציון' (נפטר כ' תמוז תמ"ג), מגדולי המקובלים הקדומים, בצעירותו התגורר באוסטראה ויש הסוברים שהיה תלמיד של רבי שמשון מאוסטראפאלי זיע"א. לאחר נישואיו עבר לזאסלב אך מחמת הרדיפות בשנת ת"ח ות"ט ברח יחיד עם קהילות לאיטליה (מעשה בריחתו מתואר בספרו הנודע על גזירות ת"ח ות"ט 'יון מצולה'). באותם ימים היה מגיד מישרים ונשא מדרשותיו בערים שונות ואף מזכיר את ספר דרשותיו שחיבר 'נטע שעשועים' (שלא נדפס).
בהגיעו לאיטליא פגש את המקובל רבינו חיים הכהן בעל 'טור ברקת', תלמיד המהרח"ו, אשר לימדו את תורת הקבלה. וכן פגש את רבי נתן שפירא בעל 'מצת שימורים', אשר נתן לו ללמוד בכתבי האר"י אשר הביא עמו. רבינו שקד על כתבים אלו ועל פיהם כתב את ספרו הנודע 'שערי ציון'. רבינו כיהן ברבנות ערים שונות ביניהם כאב"ד יאסי ופאשקאן. ובסוף ימיו באונגאריש בראד. יש הטוענים שרבינו נרצח בפרעות שהיו שם בשנת תמ"ג. מספריו 'שערי ציון' 'יון מצולה' ועוד.
מפיוטיו נודע הפיוט 'אנא הקל יוצר הכל' הנאמר עד ימינו בקהילות החסידים סאטמאר וצאנז קודם ההקפות בשמחת תורה.
