גילוי מרעיש! מכילתא ע"פ זה ינחמנו, הגהות המחבר בעל ה'באר היטב' הראשון – הגה"ק ה'אבני נזר' ובנו ה'שם שמואל' מסאכטשאב זיע"א
זה ינחמנו, פירוש על מכילתא דרבי ישמעאל, לרבי משה פראנקפוטער, אמשטרדם תע"ב, מהדורה ראשונה.
ספר היסוד לביאור המכילתא!
לאורך הספר כמה הגהות והוספות ארוכות בכתב יד של המחבר הגאון האדיר רבי משה פראנקפוטער בעל 'באר היטב' הראשון – הוספות נאות, חלקם ארכות וראויות לעלות על מזבח הדפוס, בפרשת בא כותב ".. אפשר לומר
על פי מה שכתבתי לקמן בפרשת כי תשא.." [ואכן נכתב כן בפרשת תשא] – בפרשת בשלח כותב המחבר ביאור נוסף על מה שכתב בפנים, וחוזר בו ומצדד כמו שביאר בספר "על כן נראה
כמו דכתבתי..". – בפרשת יתרו מעיר על הכתוב "..
כאן נדפס בטעות וכך צריך לומר..".
הגהות צדיקי בית סאכטשאב – בנוסף הספר היה בבעלות
מרן הגאון הקדוש בעל ה'אבני נזר' ובנו ה'שם מ
שמואל'
מסאכטשאב זיע"א, אשר גם
כתב עליו כמה הגהות למדניות נאות.
רוב ההגהות של בעל ה'שם משמואל', אחת מהם של ה'אבני נזר' (בפר' כי תשא עמ' סד) בעצם כתב יד קדשו, ובה משיג על הגהתו של בעל ה'באר היטב' בתקיפות
'ליתא' ומבאר דבריו בדרכו שלו.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
הגאון האדיר רבי משה ב"ר שמעון מפרנקפורט (תל"ב – תקכ"ב) כיהן כדיין בעיר הגדולה פראנקפורט, היה גיסו של הגאון המהרשש"ך (בעל כוס הישועות),
והחתם סופר מזכירו כמה פעמים בכינוי 'מורי דודי', והיה ספרא רבה, כל ימי חייו שקד על הוצאת ספרים, לראשונה הדפיס 'נפש יהודה' על מנורת המאור, לאחר מכן 'זה ינחמנו' על המכילתא. כמו כן הוציא את התנ"ך המפואר הנודע 'קהלות משה' עם ביאוריו, וכן ספר 'טוב לכת' על הלכות אבלות (ששולב במהדורות ה'באר היטב' על יורה דעה). הוא הגיע לזקנה מופלגת ונפטר בן מאה שנה בשנת תקכ"ב, והחיד"א מספר עליו שזכה לראות שבעים נפש יוצאי ירכו.
בן משפחתו של רבינו הינו הגאון רבי יהודה אשכנזי מטיקטין בעל ה'באר היטב' על או"ח יו"ד ואבהע"ז. רבי יהודה לא הספיק להוציא כרך על חושן משפט, ורבים מהלומדים הפצירו ברבי משה שיאות להדפיס 'באר היטב' על חושן משפט, רבי משה ניגש אל המלאכה העצומה, אשר נשאה פרי,
וה'באר היטב' הראשון בעולם על חושן משפט נתחבר ונדפס על ידי הגאון רבי משה באמשטרדם בשנת תק"ט. 'באר היטב' זה זכה לתפוצה עצומה ונדפס עוד שישה פעמים עד שנת תקע"ד.
בשנת תקכ"ד הדפיס רבי זכריה מענדל מבעלז 'באר היטב' נוסף על חו"מ אשר היה שונה בתכלית מהבאר היטב של רבי משה, שכן ר"מ עסק ללקט ליקוט רחב של ספרי שו"ת על השו"ע, בעוד הבאר היטב לרז"מ בנוי בעיקר מדברי הסמ"ע והש"ך ומעט מספר בני חיי.
הרב חיד"א (שה"ג בערך באר היטב)
שיבח את ה'באר היטב' של ר' משה וביקר את ה'באר היטב' של רז"מ. ראה עוד בהרחבה על מהדורות ה'באר היטב' השונות, במאמרו של הרב יחיאל דוב ולר ב'זכור לאברהם' (חולון, תשנ"ב עמ' קיב – קכב).
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
מרן הגאון הקדוש רבי אברהם בורנשטיין אבד"ק סאכטשאב (תקצ"ט – תע"ר) מגדולי אדירי התורה והחסידות בפולין, כבר מינקותו נודע לתהילה, ומסופר שכבר בגיל י' שנים פלפל חידושים עצומים בהלכה. בהגיעו לפרקו נלקח לחתן ע"י הרה"ק רבי מנחם מענדל מקאצק אשר דבק בו ובתורתו. בשנת תרמ"ג נתמנה לאבד"ק סאכטשאב, ואלפים נהרו אל פתחו לעצה וברכה ודבר הלכה. מספריו נודע ספרו העמקני על הלכות שבת 'אגלי טל' וסדרת ספרי תשובותיו 'אבני נזר'.
הגאון הקדוש רבי שמואל ב"ר אברהם בארנשטיין (נפטר תרפ"ו), בן בעל ה'אבני נזר' מסאכטשאב ונכד השרף מקאצק זיע"א, בתר"ע הוכתר לרבי תחת אביו, והיה לאחד מגדולי האדמורי"ם בפולין. ספרו 'שם משמואל' על תורה ומועדים התקבל באהבה בכל תפוצות ישראל.
לאור התגלית שלפנינו – חובת העולם התורני להדפיס מחדש את ספר היסוד 'זה ינחמנו', עם הגהות מחברו הקדוש שהתגלו לפנינו, יחד עם הגהות ענקי הדורות צדיקי בית סאכטשאב זיע"א – אשרי אשר יקח לידו זכות כבירה זו!
