תפריט
ספרי קודש ומכתבים יקרים מגדולי ומאורי ישראל נ"ע
פריט 79:
אוצר גנזי רביה"ק מסאטמאר זי"ע
הצצה נדירה לתוך חדרי משכיות ביתו מתוך רשימות הקודש בעצם כתב ידו – לא נראה כבושם הזה!
הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו
אוצר מיוחד במינו, פותח חלון אל הקודש פנימה, מה שהתרחש בביתו נאוה קודש מדי יום ביומו, בהיותו אוחז שרביט הנהגת בית ישראל בצרכי הכלל והפרט, שאלות בדבר ה' זו הלכה, חינוך הבנים והבנות, בקשות עצה וברכה בעניני שידוכים ורפואה, דרכי ואופני המלחמה במלחמת הקודש מול שלטון הכופרים בהקמת בריכת שחייה בעיה"ק ירושלים, סדרי לימודיו ושיעורי תורה, קשריו עם גדולי הדור, עובדות נאמנות מפי מגידי אמת, תולדות אבותיו הקדושים.
קובץ גליוני קודש בכתי"ק רביה"ק מסאטמאר, נכתב בחדשי הקיץ שנת תשי"ח כששהה במרחץ שעראן ספרינגס, והיה לו מיחוש בגרונו, ועל פי פקודת הרופאים לא הורשה לדבר, וכל הדברים שרצה למסור לאנשי ביתו רשם עלי גליון.
ס"ה 23 גליונות נכתב על גבי 28 עמודים, מצב טוב ויפה, מדת גדלם משתנה. חמשה חלקים בחמשה כרכים מחולק לפי ענינים, כל חלק בכרך בפני עצמו, בכריכות עור מפוארות ונהדרות, נתון בתוך קופסא מהודרת.
דרוקט דא צו זעהן די גליוני הקודש אין א הערליכע געדרוקטע פארמאט
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
1. קביעת שם המוסד ל"חדר הבתולות" במאנטרעאל ובאה"ק
"גם תדבר עם שלמה אודות לונדאן. ואודות בנות א"י, שהמוסד יש לו שם בנות א"י, אבל על הבית שיהי' נבנה אי"ה אפשר לכתוב עליו בית פיגא".
"במאנטריאל שאלו אותי איזה שם ליתן לחדר הבתולות, היה מהראוי שיהי' השם בית רחל, אך אני חושב שמא יהי' זמן שישלחו גם המה משולחים עבור חדר הבתולות, וגם מנעוויארק ישלחו עבור הבית רחל, ויהיה חסרון, הגם שאינו חשש קרוב כ"כ, אבל למיחש מיהא."
אודות המערכה נגד בריכת השחייה בירושלים עיה"ק כותב: "אתה נוסע, תדבר עם ליפא, וגם עם פייוויל ה"ש אודות הענין של [הרב] טייץ והמסתעף, שלא לאבד הזמן".
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
2. דאגתו על חטים למצות מצוה לפסח
"כפי דבריו [של הרב מסאדאוונא] הרבה מבוקעים, ומבקש זה שלשה שבועות, והיה כמעט אצל מאה שדות, ולא מצא חטים בהכשר, א"כ צריך לידע שמא אח"כ לא יכשר, ומה נעשה, אפשר צריך לבודקו עכשיו בעוד מועד, ואודות שומים ובצלים, אומרים העולם אז מען שערט דיא שעף ציטירין דיא לעמיר, ע"כ אני מפחד מדברי הרב מסאדין, אעפי"כ ישגיחו עוד על הדבר."
בשנה ההוא כבר קצרו את החטים לבית אופה דסאטמאר, אבל לרבינו היה לו חומרא מיוחדת שלפני הטחינה יבדקו עוד הפעם את החטים בג' אגרופים, שעי"ז יודעין בבירור שלא היה שום חילוף ותערובות מחטים אחרים [ראה אגרות מהרי"ט סי' מ"ב], ובדרך כלל עשו בדיקה זו בימות החורף טרם התחלת הטחינה, אכן בשנה זו היות שהג"ר רבי ירחמיאל ישראל סעקולא אב"ד סאדאוונא אמר שמצא הרבה מבוקעות בכמה שדות בשעת קצירה, ציוה רבינו לעשות תיכף בדיקה זו, כדי שאם לא ימצאו החטים יפות, יהיה עוד אפשרות לקצור חטים אחרים. [ראה זכר צדיק לברכה ח"ב עמ' 477, עוד כתי"ק מרבינו בימים ההם אודות קצירת החטים].
חיבה יתירה לכתי"ק שלפנינו, עד כמה טרח ויגע בעצמו לפקח על כשרות אפיית המצות בכל פרטיה ודקדוקיה, ראה אגרות מהרי"ט סימן מ"ב אודות השגחתו על אפיית המצות בזה"ל: היות שכפי אשר ראיתי אצל אבא מארי הגה"ק זלה"ה, וכן היה מנהגי כל ימי באלו הענינים, ליתן דעתי והשגחתי בעצמי, לא ע"י אחרים יהי' מי שיהי'.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
3. מצב בריאותו, השתדלות דרכי הרפואה ודיונים אודות התרופות
נייר כולו בשפת באידיש [להרבנית שלא הבינה לשה"ק] "שוין עטליכע טאגע איך שפיר נישט אומבעסטן…." –
שואל לאחד: האסט עהם מפייס געווען?
כותב אודות עשיית מגבית לישיבת רבינו בתורה ודעת, ועשיית מגביתים לישיבות אחרות בבית מדרשו, מבקש לברר אודות רופאים מומחים אצל ר' שלמה גפן, שואל אודות הרב טייץ והג"ר אברהם קאלמאנאוויטש. מבקש שיביאו לו ספרים מביתו ללמוד שיעוריו, וניירות גדולים לכתוב תשובות ומכתבים.
אח"כ ממשיך בשפת אידיש, שעדיף יותר להיות בבית מבמקום הנופש, שבלא"ה באים אורחים, מצדד שכבר הוטב לו, ואולי כבר יכול לדבר בקול:
"אז איך בין אין דער היים איז אסאך בעסער, און אזא צייט רוב טאגע קאן איך זיין אף געשפארט, אללע פליטישע זאכין זאגט מען מען זאלל אף לייגין אויף שפעטיר, קאן פרישא געסט אזויא וויא דא היא קאממען נישט, און ווער עס קאמט אזויא אריין זאגט מען אויך אהן, שבתים אין דער היים קאן מען זיך אויך אפזונדערין, נאר אין דער היים קאן איך אהן האלטין אסאך בעסיר וויא דא, עס קאן זיין איך האבע אפאר טאג געהיט, אפשר בין איך שאן געהיילט, נאר איך טרוי מיך נישט אויס צופארבירין, ווייל מיט דעם פארבירין מוז איך הויך רעדין אדער דאווינין, טאמיר אז נישט קאן עס שאדין".
"בהכרח אני צריך לבקש רפואה אחרת, כי הוא דבר שא"א [שלא לדבר], אם לא שאסע לאיזה מדבר, כי אנשים אחרים המה ברשות עצמם, ואין לאנשים אחרים עמם כלום, ואין עסקם עמו, ויוכלו להיות אף סגור ומסוגר, אבל אצלי הוא דבר שא"א, ואם ח"ו יהי' הכרח לדבר, אני צריך לנסוע לאיזה יער שיש שם בית אחת, ולא יתראה לפני שום אדם."
כותב מליצה על מצבו: "אני עוסק עכשיו בשמירת הדיבור"
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
4. דבר ד' זו הלכה ועניני שידוכים
נכתב כפי הנראה במשא ומתן של הלכה עם רבנים שבאו לבקרו, מזכיר דברי זקינו הייטב לב בשו"ת אבני צדק, גם קטע מתוך תשובה להלכה שכתב אז להג"ר פנחס עפשטיין באופן כתיבת הגיטין בירושלים [נדפס בשו"ת דברי יואל סי' קכ"ה], נכתב מאחורי פיתקא של הרה"ח ר' חיים משה לאנדא ע"ה, נזכר שמו ושם זוגתו ויוצ"ח: רחל, יונה, דבורה, מרים, אהרן יוסף, חי'.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
5. מלחמה לד' בעמלק במערכה נגד בריכת השחייה בירושלים עיה"ק שנת תשי"ח – זכרונות מבית אבותיו
קובץ הפלא ופלא מבריקים חכמה ופקחות, דרכי ואופני המלחמה בהתבוננות וישוב הדעת, דברים יסודיים מעט הכמות ורב האיכות. – להלן העתק כמה מהרשימות:
"אבל אנחנו מצווים לעשות כל מה שבכוחינו עבור דתוה"ק, ולטובת ישראל בכל מקומות מושבותם, ולטובת א"י, זולת זה הכל ביד הקב"ה, ואין לנו אלא לצפות לרחמי שמים".
"בדבר הסווימינג פאל, אם הפעולות שעד עכשיו לא הועילו, נתברר שיחליטו שלא ישגיחו עוד על שום דבר, ואם ירגילו יותר שלא יסוגו אחור מפעולות הללו ח"ו, ירבו עוד בגזירות נוראות, כי יוסר כל הפחד מעליהם, כי בכל פעם נתברר להם יותר שנותני המעות עם הרבנים המה לגמרי בצדם, ובלא"ה ממש אין מה לעשות עוד"
"דיא ארטיקלין זענין גוט, מעגסט ווייזין קאלמאנוויטשין אז דיא אגודה האט אמאהל נאך ארגער געזאגט פון מיר, נאר היינט רעדן זייא מיט איין אנדער לשון, דאס איז אויך קאן ווינדער, ווייל זייא זענין דאך שותפים אין אללע געלטער אין כיבודים, קאן מען נישט קעגין א שותף אזויא רעדין וויא מען וועט בעדארפט ציא רעדין, אבער איך בין ב"ה נישט קאן שותף, זאגגע איך ווייטער דאס זעלבע וואס מען האט אמאהל געזאגט".
"בן גוריון רצה לילך להרב מבריסק, ולא רצה לקבלו"
"לא על כל העבירות הם שותקים, הלא על העבירה של וואשינגטאן הכל קדשו ש"ש, שלא לשתוק על העבירות.
הם לא יצטערו מתעניתינו, גם האגודה לא יהי' להם צער מזה".
"אולי אם יהי' בהסכם הרבה ארגענעזאציעס, כמו אגודת הרבנים, והאגודה, וליבאוויטש, וכל הראשי ישיבות ישלחו הישיבות, אפשר יתאסף איזה סכום. – לישב עכשיו לגמרי בחיבוק ידים בלי שום פעולה, אחר שהעיזו פניהם כ"כ, הוא ירידה עצומה ר"ל, ועכ"פ להמשיך בפעולות, אולי עכ"פ עי"ז יקדמו את ימות החורף, ויאמרו תי' שפסקו עבור ימי החורף".
"צבי פנחס אינו מנטורי קרתא, ואדרבא, ומ"מ הוא רואה את ההתמרמרות, ויש בזה תגבורת עצומה להמהרסים ר"ל. אפשר הי' נכון לעשות הכנות לדעמינסטראציא, ואם באמצע נראה איזה טעם שלא לגמור הענין, זה וודאי שהרווחנו כמה שבועות, והשאר הפסידו הם".
"כבר נפתחה הבריכה, והצעקה גדולה, אולי יש עוד תקו' לעשות עוד ע"י הכומרים.."
"כמה היו שם הבנים. – בזה נוכל לראות שהיו עד שבע שנים בין גוים ממש, ואעפי"כ בזמן קצר הי' אפשר לקרבם לתורה, והבנים המתגדלים אצל הציונים או המזרחים, ראיתי אותן שהיו אצלם שנים מועטים, לא הי' שום מציאות לקרבם עוד אל התורה, כי נשרש בהם שנאת הדת, ומזה נראה גודל החילוק, כי סתם גוים אין בהם ארס כ"כ כמו המזרחים."
"בנאסוד הי' איש א' צבי ברעכער, והי' שונא גדול להרב ז"ל מנאסוד, כי הי' מהמתחדשים, וכאשר הי' המעשה שהעביר את השו"ב שהי' חסיד בוויזניטץ, וחסידי וויזניטץ עמדו בצדו, ..ואז נעשה גם האיש הנ"ל ברעכער חסיד מוויזניטץ, מחמת שנאת הרב, ואמר הרב ע"ז משל, שאמר איש א' שנעשה זקן ולא התפלל מעולם, אבל לא ידע שהוא חסיד, ולעת זקנתו ששמע שחסידי קאצק אינם מתפללים, אז נתוודע לו שהוא חסיד קאצק, וכן האיש הזה אכל טריפות לעולם, ולא ידע איזה חסיד הוא, כעת נתוודע לו שהוא חסיד וויזניטץ, כן הוא עכשיו אצל הציונים, שהיו מה שהיו, אבל לא ידעו כי חסידים הם, כעת נתוודע להם שהמה חסידים מאדמורי"ם."
"הוא [הרה"צ ר' ירוחם טייטלבוים זצ"ל נכד הישמח משה] נסע לא"י הרבה שנים מרובות אחר פטירתו של הי"מ ז"ל, גם הרבה אחר פטירתו של צאנז, זה צ"ל לכה"פ משך של חמשים או ששים שנה, ואם הי' צעיר לימים ונעשה זקן מופלג, אפשר שיהי' המעשה. – ר' ירוחם הי' דר בטשעטשאוויטץ, והי' הי"מ [=הישמח משה] אצלו על ברית מילה".
שתף את הלוט:
© All rights reserved • Design:
