שני חדשים לפני שחרורו! – מכתב יקר המציאות מהרה"ק רבי שמואל אברהם שפירא מסלאוויטא – מתוך המאסר אודות פעולות שונות לשחרורו – חשון תרט"ז
מכתב מאת הרה"ק רבי שמואל אברהם (אבא) שפירא מסלאוויטא, מכ"ג חשון תרט"ז, אל חתנו הרה"צ רבי פנחס יוסף שפירא ובתו הרבנית טריינא. כפי הנראה
מכתב זה עוסק (ברמזים) בעניני עסקנות להצלתו של רבי שמואל אבא מהמאסר, רבינו פותח בברכות לחתנו ובתו ושלום נכדיו, ומנבא על הבאות ..יתן השי"ת לראות אותכם כולכם בקרוב בחיים ושלום וכל טוב סלה.., כמו כן מציין שכעת הוא זמן טוב "..שניטל ההתמנות מהמקלקל והנתמנה במקומו אינו רע כמוהו ולא יקלקל.." –
כוונת רבינו על מותו של הצאר ניקאליי הראשון (י"ב באדר תרט"ו) והכתרת בנו אלכסנדר השני (שבסוף חנן את רבינו).
רבינו ממשיך "…אודות העסק [דהיינו השחרור] שלנו, אין לי כעת מה לכתוב, כי הגיעני אגרת מ
ר' אלי' האבר מאן מפ"ב [פעטערבורג], אשר דיבר עם האיש האדון אשר השתדל עבורנו בקיץ לטובה [דהיינו מיד לאחר מות הצאר ניקאליי], והוא הבטיח לעשות קאפי' בקשה למקום הידועה…". רבינו גם מזכיר את "..מו"ה שמריה שי' לעפליר אשר הוא מאוד דורש טובתינו..".
רבינו מסיים את המכתב בתחנונים לחתנו "..רק שאתה תקיים הבטחתך שהבטחת לי כמה פעמים, לעשות כל דבר אשר אצוה לך לעשות, וכל הטרחות אשר אטריח אותך בזה לא יהי' עליך למשא..", רבינו ממשיך ומבקש מחתנו לרכוש יין יקר מיוחד (כנראה גם הוא עבור עניני השוחד, או רמז לפעולת הצלה, שכן לא ברור מה ענין תחנונים כזה בשביל קניית יין!). וחותם בתפילה שנתקבלה "..
המצפה לתשועת ד' לראותכם בקרוב בחיים ושלום..".
מאמצי שחרור אלו נשאו פרי, ורבנו שוחרר לחיים ולשלום שני חדשים אחרי מכתב זה בכ"ג טבת באותה השנה!
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
פרשת העלילה על "האחים הקדושים מסלאוויטא"
בשנת תקצ"ה העלילו בני משפחתו של אליעזר פרוטוגין שעבד בדפוס סלאוויטא והתאבד כיון שלקה מנפשו, שהאחים הקדושים מסלאוויטא רבי שמואל אבא ורבי פנחס הרגו אותו כדי שלא ילשינו לצענזור, שמדפיסים דברים אסורים כנגד שלטון הצאר, עלילה זו התפתחה ביותר כשאחד מהכומרים הידועים מ. בנדרסקי ימ"ש, המומחה ב'חקירת' עלילות דם, אף העיד שההרוג אליעזר הנ"ל מסר לידיו מספר דוגמאות מאותם חומרים אסורים של 'כת החסידים'.
על רבינו ואחיו הקדוש נגזר בשנת תקצ"ט גזר דין נורא 'קאסטרוי', אלף וחמש מאות מלקות לכל אחד מהם, על ידי 250 קוזאקים אכזריים שעמדו בשני שורות, ואם ישארו בחיים יוגלו לסיביר, רבות מסופר בפי חסידים על גבורתם העילאית של הני אשלי רברבי, שכל פעם שנפלה מהם היארמולקע עצרו ולא המשיכו על אף המלקות האיומות (יש המספרים זאת על ר' פנחס ויש על ר' שמואל), רבינו שרד את המלקות האיומות, וע"י שתדלנות של חסידיו נכלא במבצר במאסקווא במקום להגלות לסיביר, כשבמשך 17 שנות מאסרו הוא מטופל ברופאים.
לאחר מות הצאר באמצע שנת תרט"ו, והכתרתו של אלכסנדר השני, נעשה הזדמנות להשיג חנינה לרבינו ע"י הצאר החדש, שחננו בכ"ג טבת תרט"ז (1 בינואר – תחילת השנה למספרם, שכנראה אז היה זמן החנינות).
לפנינו מתגלה מכתב מיוחד מרבינו שנכתב בהיותו בבית האסורים, על מאמצים האחרונים לשחרורו שהתקיימו כחדשיים לפני השחרור בפועל!
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
הגאון הקדוש רבי שמואל אברהם (אבא) שפירא מסלאוויטא (תקמ"ד – תרכ"ד), בן לאביו רבי משה בנו של הרה"ק הקודש רבי פנחס מקארעץ זיע"א, כיון שרבי משה לא רצה להתפרנס מן הרבנות, הקים בשנת תקנ"ב את הדפוס בסלאוויטא, שם נדפסו בטהרה ספרי גדולי החסידות ושאר ספרי יסוד, אשר גדולי הדורות עד ימינו מחזרים אחריהם תמיד, דפוס זה עבר בזקנתו לניהול בניו הקדושים. רבינו הי' תלמיד גדולי החסידות הרה"ק רבי זושא מאניפאלי ורבי ברוך ממעזיבוזש נכד הבעש"ט זיע"א. רבינו סבל ממכאובים כל ימיו מחמת המלקות האיומות שקיבל, שמהם בסופו של דבר נפטר. לאחר שחרורו הקים את חצרו בעיר טעפליק, ונודע לתל תלפיות לעצה וברכה, והוא ואחיו נודעים בשם 'האחים הקדושים מסלאוויטא'. מצאצאיו של רבינו רבים מגדולי החסידות.
כתבי יד מרבנו הם יקרי המציאות ביותר, וכמעט לא ידוע בעולם בכלל כי אם איזה מכתבים בודדים!
