ספר יסוד – תפארת שמואל – מהדורה ראשונה – פרנקפורט תנ"ו – חתימות רבניות
הספר היסודי תפארת שמואל שנדפס בכל מהדורות הש"ס! חידושים על גפ"ת וארבעה טורים והשגות על הרא"ש, מאת הגה"ק רבי אהרן שמואל קאיידנובר, המוציא לאור הוא בנו המפורסם של רבינו, הגה"ק רבי צבי הירש, בעל 'קב הישר', פראנקפורט תנ"ו.
בראש הספר מופיעות הסכמות הגאונים, רבי יוסף שמואל מקראקא שהי' ממחברי 'מסורת הש"ס', רבי דוד אופנהיים, רבי גבריאל אב"ד מיץ, ולאחמ"כ הסכמה מבן רבינו בעל 'קב הישר', שמספר בין דבריו גם על רדיפות שעבר.
הגאון הקדוש רבי אהרן שמואל קוידאנובר – המהרש"ק
(שע"ד-תל"ו) מגדולי רבותינו האחרונים ומח"ס ספרי יסוד חשובים ומפורסמים כמו 'ברכת הזבח' על קדשים, שו"ת 'אמונת שמואל', ועוד, רבינו שימש כרב ואב"ד בקהילות נודעות, גלוגא, רישא, בריסק, קראקא, ופיורדא. בעת גזירות ת"ח ות"ט הוצרך לברוח ממקומו, ונמלט לעיר ווילנא רבתי, שם כיהן כדיין בבית דינו של רבי משה לימא בעל ה'חלקת מחוקק' בצוותא חדא עם רבינו הש"ך.
מרן החיד"א הביא אודותיו ב'שם הגדולים' ש"מלבד חכמתו בש"ס ופוסקים ותוקף בקיאותו כנודע מספריו, עוד היה לו השגה ונגלו אליו גלגולי נשמות".
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
בדף השער מופיעות חתימות עתיקות:
הק' שמואל שמעלקא הכהן מחעלמא, חותמות של "מנחם מענדל הלוי וואללמאן מווערישאוו בעיה"ק ירושלים תובב"א. וכן רישומי בעלות: "דבר תורה מעות קונות לי לשמי הצעיר בנימין חמווי הי"ו ס"ט", ורישום נוסף.
בעמוד האחרון מופיעה הקדשה ארוכה מרבי מנחם מענדיל הלוי וואללמאן אל "החתן המופלג בתורה וביראה החריף ושנון מגזע קודש מחצבתו מה"ו יצחק דוד בערנישטיין".
הג"ר מנחם מענדל הלוי וואלמאן היה בנו של הגאון רבי ישראל יעקב הלוי (סג"ל) אב"ד פלינסק, שהיה חתנו של הגאון מקוטנא בעל ה'זית רענן'. עלה מ'ווערישאוו' להתגורר בירושלים עיה"ק.
הגאון רבי בנימין חמווי (תר"ד-תרפ"ה) אב"ד קסטוריא, בעלגראד ולאריסא, שד"ר ומראשי עדת המערבים בירושלים עיה"ק, ובעמח"ס שו"ת אמתחת בנימין, לבנימין אמר, ועוד. נולד בירושלים לאביו רבי משה שהי' ממנהיגי העדה המערבית בעיר, והתחנך בצוותא עם רבני ירושלים, רבי חיים משה אלישר, רבי דוד פאפו, ורבי אליהו משה פאניזיל ועוד. כבר בשנת תרל"ח יצא כשד"ר מטעם כוללות הספרדים לערי טורקיא, ובמהלך מסעו שימש כשנתיים כרב ואב"ד 'לאריסא' שביוון, בשנת תרמ"ג יצא שוב לשליחות מצווה ל'בעסעראביא' וקיבל ע"ע את תפקיד הרב והאב"ד בעיר 'בעלגראד'. בשנת תרמ"ט שב לירושלים ועקר ממנה לעיר חיפה, שם לא קיבל עליו משרת רבנות, אלא סייע רבות לרבני העיר ונחשב ליד ימינם. בכתבי קורות הימים תוארה השפעתו "בימיו לא העיז איש מעדת היהודים בחיפה לחלל את השבת או לפרוץ פירצה כל שהיא בדת ומוסר". בנוסף לזאת חיבר את השו"ת 'אמתחת בנימין, וספרים נוספים על התורה, בהלכה ובקבלה. חתנו היה הגאון רב יעקב חי זריהן אב"ד טבריא.
