מכתב הצלה ובקשה ממרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל, – בריסק, תרצ"ז
מכתב הצלה, מאת מרן הגאון רבי יצחק זאב הלוי סאלאווייציק 'הגרי"ז', והגאון רבי ישראל חיים קאפלאן ראש ישיבת 'תורת חסד' בבריסק, אל מהרי"ל גורוויטץ מרבני מעלבורן (אסטראליע). בחתימת יד קדשם.
"..כ"א אדר תרצ"ז.. חיים והשלום לכבוד הרב המהולל והמפורסם.. כש"ת מוהרי"ל גוראביץ שליט"א "רב הכולל באוסטרליא", נעימות בימינו נצח.. הנה כאשר זה כמה שבועות שוהה באוסטרליה מר משה פורמאן מבריסק, בתור ציר ישיבתנו "תורת חסד", נבקש את רומע"ת שיואיל נא ברוב טוב ומסירותו הגדולה.. לפקח עליו ושהיה תמיד תחת השגחת רומע"ת.. ונבקש עוד פעם שרומע"ת ישים לבו לבקשתנו
כי ישיבה"ק אשר נוסדה כבר ארבעים שנה ע"י אאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן רבי חיים סולובייציק זצוקלה"ה ואשר היא בראש אחד ממבצרי התורה.. של כנסת ישראל, נמצאת במצוקה נוראה מאד ה' ירחם.. ונסיים בברכת התורה האמורה.. ונזכה כולנו לחזות בהרמת קרן התורה וישראל בשובו ית' לנוהו ציון ברחמים..".
מרן הגאון האדיר רבי יצחק זאב הלוי סאלאווייציק 'הגרי"ז' (תרמ"ז – תש"כ), מגדולי הדור האחרון שאחר השואה, ממשיך שיטת לימודו של אביו הגדול מרן הגר"ח מבריסק 'שני דינים', נולד עוד כשאביו כיהן כראש ישיבת וואלאזין, בגיל 12 לפני הגיעו למצות, כיון שהתפילין המיועדות היו אמורות להשלח ע"י זקינו הגדול הגאון רבי רפאל שפירא חתן הנצי"ב מוואלאזין, שלח לו רבינו מכתב בו פירט את החומרות שיש להחמיר בעשיית התפילין! בגיל ט"ו ידע את כל הש"ס בעל פה עם פרש"י, היה תלמיד מובהק של אביו ושיטתו, בתר"ע נישא לנינת ה'אמרי בינה'. בתרע"ח הוכתר על כס אביו כאב"ד בריסק, רבנו נהג נשיאותו ברמה ולחם ב'ציונים' ובמתחדשים למיניהם בעוז ותעצומות, בתחילת מלחמת העולם השניה, ברח לווילנא שם הקים את ה'קיבוץ' של בני הישיבה והרביץ להם מתורתו, בתש"א עלה לארץ הקודש, שם היה לאחד ממנהיגי הדור, עמד בראש כל מאבקי היהדות הנאמנה, וייסד בירושלים את ישיבתו המעטירה הנודעת לתהילה עד ימינו, מספריו חידושי הגרי"ז עה"ת, רמב"ם, קידוש החודש ועוד רשימות תלמידים. תולדותיו פועליו וגדלותו נדפסו ב'הרב מבריסק' ד' חלקים (להרב י. מעלער).
הגאון רבי ישראל חיים קאפלאן (תרנ"ה – תש"ל), נולד בעיר רעזניק, בבחרותו למד בישיבת ראדין אצל מרן ה'חפץ חיים', ודבק במשגיח הגה"צ ר' ירוחם לייבאוויץ ואף המשיך עמו כשעזב לישיבת מיר, במיר עוד בעודו בחור שימש כר"מ והרביץ תורה בתלמידים, בתרפ"ד נלקח לחתן ע"י ר' ירוחם לבתו. לאחר פטירת הגאון רבי משה סאקאלאווסקי בעל 'אמרי משה' הוכתר תחתיו כראש ישיבת 'תורת חסד" בבריסק. בתפקיד זה כיהן עד מלחמת העולם השניה אז עזב יחד עם הגרי"ז לווילנא והקים שם שוב 'קיבוץ' של בחורים בני עליה. נסע יחד עם ישיבת מיר לסיביר ומשם ליאפאן, בתש"א הצליח להגיע לארה"ב שם נתמנה כר"מ בישיבת 'תורה ודעת' ואחר תקופה התמנה כראש ישיבת 'בית מדרש עליון' במאנסי. דבק במשנת רבו החפץ חיים, ומסופר עליו שלא דיבר לשון הרע מימיו. חתנו הוא הגאון רבי ברוך דוב פובארסקי ר"י פוניבוז.
