"וחלילה לומר השערה בחכמה האלקית.." – אגרת תמיכה מהמקובל האלקי בעל "הלשם" – אל הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ זיע"א – במשנת רבינו הגר"א מווילנא ודרכו בחכמת הסוד
מכתב מאת המקובל האלקי הגאון הקדוש רבי שלמה עליאשאוו בעל 'הלשם', בתקופת מגוריו בליטא, אל רעו וידידיו הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ סג"ל אב"ד יפו ובעל 'שער נפתלי' על סידור הגר"א. מכתב זה הוא חלק מהתכתבות ענפה בין הני אשלי רברבי (ראה בספר מעין משה, לר' מ. שץ בנספחים), בענין סוד הצמצום ומסתעף לענינים נוספים במשנת הגר"א. באגרת שלפנינו נידונים ענינים עמוקים מלבד הנושא העיקרי של 'הצמצום' – האיסור לפרש סתרי קבלה ע"פ השכל –
גדלות רבינו הגר"א ודרכו בחכמת הסוד – יסודות הטבעת והבנת בחכמת הסוד, בעיקר ענין 'מראה הנבואה' ועוד.
".. בעה"י אור ליום ה' לשבת, לסדר וישלח תרמ"ד פה שאוויל… ידיד עליון, הנה מכותלי מכתבו ראיתי שכבר עלתה בידו להעלות רעיונות נשגבות לטייל בארוכות ובקצרות בפרדס גן אשר נטע ה'.., ולדעתי נראה שכל השכלה אשר לא נלקחה מיסוד דברי הזוהר ותיקונים ומדברי הרב והגאון אשר רוח ה' היה מדבר בם, ..רוח הקודש ממש כידוע.. הנה לדעתי אסור להשתמש במסכלות כאלה בחכמת האמת.. כי השכל המחקרי הוא חפשי.. ומתפשט לפעמים בדברי רוח בעלמא, וחלילה להשתמש בזה ולומר השערה בחכמה האלקית…". בסוף המכתב כותב על דבר הימצאותם של כתבי הגר"א על או"ח.
הכותב המקובל האלקי רבי שלמה עליאשאוו (תר"א – תרפ"ו), 'המקובל האחרון' (מפי מרן ה'חזון איש'), גדול המקובלים הליטאים ובכלל, בדור שקודם המלחמה, נולד בליטא, למד תורה מהגאון בעל 'אילנא דחייא', לאחר נישואיו שימש כמו"צ בעירו מגוריו שאוויל, אחר לאחר תקופה קצרה נסע ל'פרישות' לישיבה בטעלז, שם הגה בתורה כעשר שנים, והיה לתלמיד בחכמת הסוד אצל הגאון הפלאי 'הראגאטשאווער'. שמו נודע כמקובל עליון בכל רחבי איראפע, ואף מרן ה'חפץ חיים' הורה לתלמידו הגה"צ רבי אלי' דושניצער כשעבר לשאוויל, שישתדל לבקר אצל בעל הלשם "שבעולם הזה עוד אפשר לראותו, ובעולם הבא, מי יודע אם נזכה לזה" (הח"ח ח"ג). בתרפ"ד עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים עד פטירתו. נודע לתהילה בחיבורו הגדול "לשם" על סוד אריגת העולמות והשתלשלותם, וכן בביאורו על ספר 'עץ חיים' למהר"ח וויטאל זיע"א, ועוד.
הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי סג"ל (תרי"ג – תרס"ב), רב פוסק ומקובל אלקי, אב"ד יפו, נולד בביאליסטאק (פולין), בתרמ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב במאה שערים ירושלים, בתרמ"ו הוקמה הקהילה האשכנזית ביפו ורבינו הוכתר ע"י הגר"ש סאלנט ומהרי"ל דיסקין לאב"ד, בתרנ"א הוכתר ע"י כל הקהילות בעיר ספרדים ואשכנזים כאחד ל'רב הכולל'. לחם רבות בחפשים שהתיישבו אז ביפו ונסו לפרוץ חומת בכרם ישראל, ואף איים בסירוב לסדר קידושין למתפרצים בעמנו. עסק רבות במשנת רבינו הגר"א בפרט בעניני קבלה, והוציא לאור את 'סידור הגר"א' עם ביאורו "שער נפתלי' ו'אמרי שפר', וכן כתב ביאור 'כסף משנה' על 'משנת חסידים' להמקובל רבי עמנואל חי ריקי ועוד.
"חברתינו נעימה לנצח בעסק סתרי פליאות מצפוניו ית"ש" (מדברי רבנו בעל 'הלשם' לרבי נפתלי הירץ, מעין משה, עמ' 251)"
דברים נפלאים למבין, ביאורים בתורת הסוד במשנת רבינו הגר"א!
