"ובני התורה נעזבים לנפשם.." – מכתב הצלה נרגש מאת הגאון החריף רבי ראובן גראזאווסקי בעל 'חידושי רבי ראובן' – אלול תרצ"ז
מכתב מרטיט מתחילתה של מלחמת העולם השניה, בכתי"ק הגאון החריף הנודע רבי ראובן גראזאווסקי ראש ישיבת קאמעניץ, אל ידידו הג"ר ליב גורוויטץ מרבני מעלבורן (אסטראליע), בו הוא מתחנן לידידו משכבר הימים, שיעמוד לימין הישיבה בשעתה הקשה.
"…ו' אלול תרצ"ז ..בני התורה נעזבים לנפשם, והרבה מבני ציון היקרים המוסרים נפשם על התורה מחמת נפלם באין אונים וחולשתם, בהקריבם עצמם קרבן על מזבח התורה.. וזה בצוק העתים האלה שכל בן תורה הוא מסולא מפז מיחידי סגולה יקר מזולל אחד מעיר ולא שנים ממשפחה, על כן אבקש את כת"ר שהוא מהיחידים שלבם ער לצערה ועלבונה של תורה, אנא ישתתף גם עתה בעבודתי הקדושה להחזיק את התורה המונחת בקרון זווית, וכידוע גם הרבה הרבה מהרבנים לבם מטומטם ואזניהם הכבד מלהאזין לשוועת התורה הצועקת בקול הקימוני בני וחיו!.."
כ40 שורות בכתב יד קדשו, לב מי לא ירעד למשמע תחנוני אותו צדיק!
הגאון החריף רבי ראובן גראזאווסקי (תרמ"ז – תשי"ח), נולד במינסק לאביו רבי שמשון שהיה אחד מרבני העיר, למד ב'קיבוץ' במינסק ולאחר מכן בסלאבאדקא, נודע כעילוי ונלקח לחתן ע"י הגאון המופלא רבי ברוך בער לייבאוויץ בעל 'ברכת שמואל', וכיהן תחתיו כר"מ בישיבת קאמעניץ. במלחמת העולם גלתה הישיבה לווילנא, בתש"א ברח לארה"ב (עקב השתלטות הקאמעניסטן על ליטא), משם טרח רבות לדאוג לתלמיד הישיבה שחלקם הוגלו לסיביר. בארה"ב הוכתר כראש ישיבת 'תורה ודעת' (תחת הגר"ש היימאן שנפטר) ובמגביל גם כראש ישיבת 'בית מדרש עליון'. הרבה לדבר נגד תנועת הציונות, ובתשי"א נפגע קשות בתאונת דרכים, ומאז היה משותק. ספרו 'חידושי ר' ראובן' נודע לתהילה בעולם הישיבות.
