"הרבי מגור שליט"א היה המכריע וב"ה כי דידן נצח!" – מכתב היסטורי מהגאון רבי מאיר שפירא אודות הדין תורה של ישיבת חכמי לובלין עם צדקת רבי מאיר בעל הנס
מכתב שנכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון האדיר רבי יהודה מאיר שפירא אב"ד לובלין ומייסד וראש הישיבה הגדולה ‘חכמי לובלין’, ונשלח אל החסיד רבי יוסף שטערנבערג משב"ק אצל הה"ק רבי ישראל מטשארטקוב זצוק"ל, אודות הדין תורה של ישיבת חכמי לובלין עם קופת רבי מאיר בעל הנס, בנידון הקופסאות (פושקעס) למען ישיבת ‘חכמי לובלין’, ואודות התמנותו לרבנות לובלין – תר"ץ.
נכתב על נייר רשמי של מקום רבנותו בעיר פיעטרקוב, מצב טוב ויפה.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
פרטים על תוכן המכתב:
התייסדות קופות הצדקה לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס: כידוע ומפורסם כבר מימי רבינו הרמב"ן ז"ל, נוסדה קופת ארץ ישראל על מנת להחזיק את היושבים עליה בקדושה ובטהרה, ע"י נדבת ליבם של יהודי הגולה. קופה זו נתכנתה עם השנים על שמו הקדוש של התנא האלקי רבי מאיר בעל הנס הטמון בטבריא, ודורות על גבי דורות עד היום הזה שלשלו ישראל קדושים את נדבותיהם לקופות צדקה מיוחדות על שמו, כשפיותיהם ממללים ‘אלקא דמאיר ענני’.
לאחר עליית החסידים לא"י בראשותם של הרה"ק מוויטעבסק והרה"ק מקאליסק זי"ע, הקימו הם את ‘כולל רייסין’ לצורך איסוף ‘מעות ארץ ישראל’ על מנת להחזיקם ולהחיותם, ולאחמ"כ נוסדו אט אט ‘כוללים’ לכל יוצאי מדינה בנפרד, כך קמו להם כולל חב"ד, וואהלין וגאליציא, אונגארין, פולין, רומעניא ועוד רבים. כאשר הם פועלים ע"י שליחת ‘משולחים’ אל ארצות הגולה, אך גם ע"י חלוקת ‘קופות’ אשר שם ה’כולל’ נקרא עליהם.
ישיבת חכמי לובלין קובע קופות צדקה: כאשר בא הגה"ק רבי מאיר שפירא לייסד את ישיבתו הנודעת ‘חכמי לובלין’, עמל הוא כשבע שנים לפני כן להקים מקור הכנסה להחזקת הישיבה, ובין שאר פעולותיו חפץ להכין אף הוא ‘פושקע’ס’ של ‘צדקה’ עבור ‘חכמי לובלין’, על מנת שיוכלו לקובעם בבתים.
דין תורה עם קופות רמבעה"נ על טענת קיפוח:
אולם אז קם קול זעקה מצידם של ממוני הכולל (כפה"נ פולין – או ווארשא), אשר חששו כי המגביות שתערוך הישיבה כמו גם קביעת ה’קופות’ תגרום להם להפסד ממון. על כן, החליטו הצדדים לילך לדין תורה, אשר על ענינו נסוב המכתב שלפנינו, וכפי שמספר הג"ר מאיר במכתבו
התקיים הד"ת "…לפני ארבעה רבנים, והרבי מגור שליט"א היה המכריע, וב"ה כי דידן נצח… סוף כל סוף השלום נעשה בינינו את והב בסופה…"
האדמרי"ם מגור וטשארטקוב במכתב נלהב לטובת חכמי לובלין: בעקבות פסק הדין שכפה"נ נטה להכריע לטובת הישיבה, ממשיך ומספר הג"ר מאיר על כך ש"הבטיחנו הרבי מגור שליט"א כי במשך איזה ימים יתן לי חתימתו על קול קורא לחיזוק הישיבה בכלל והקופסאות בפרט. וקיים דבריו וקבלתי כעת הקו"ק חתום בחת"י – הוא הקו"ק אשר שלחתי אליו וחתמו. ותנאי התנה כי הוא לא יהי’ חתום בדפוס בראשונה…."
אי לכך ובהתחשב בכך שהג"ר מאיר היה מחסידיו הנאמנים של הרה"ק מטשארטקוב, שלח מיד אל הקו"ק לחצר רבו על מנת "שיחתמהו אדמו"ר הקדוש ציס"ע שליט"א בעצם חת"י הטהורה…", כן ביקש הוא מן הגבאי שיבשר בקודש "כי ב"ה אני שבע רצון מהתלמידים השוקדים על דלתי תוה"ק בהתמדה והרחבת הדעת כה יתן השי"ת גם להלאה".
בשולי המכתב מוסיף הג"ר מאיר כמה שורות בענין התמנותו לכהן כאב"ד לובלין, והוא מודיע לרבו כי על ש"ק מתעתד הוא לשהות בעיר שבה כיהן עד היום כרב – ‘פיעטרקוב’, וביום ב’ ישוב אל ביתו החדש ב’לובלין’, כאשר ששה שבועות לאחמ"כ, "יתאשר בחירות הרבנות אי"ה באופן רשמי". בהמשך הוא כותב אף את ‘אדריסתו’ החדשה ב’לובלין’.
בנותן טעם לשבח יהא לציין, כי הי’ למראה עינינו מכתב קדשו של הרה"ק מטשארטקוב למען טובת הישיבה, ואכן אף הוא מתייחס לפסק דין האמור: לאחר שמפליא בשבחה של הישיבה ותלמידיה הוא כותב: "החובה מוסרית על כל איש מישראל להחזיק במעון הישיבה לנדב התחייבות… וגם לבסס בסיס נאמן ע"י החזקת קופסאות הישיבה בהתאם להפס"ד ביום י"א תמוז למען תוכל עמוד לכובד תוה"ק ולתפארת היהדות.
