התגלות מאור הגנוז לצדיקים! – שכינה מדברת מתוך גרונו!
רעידת אדמה בעולם החסידות!!!!!!!!!!! תגלית שאין ערוך לשוויה הרוחני!!!!!!!!
מאמרים חדשים שנתגלו לאחרונה ולא נדפסו עד היום, מתורתו של מרן רבינו אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש, ותלמידיו הקדושים רבינו המגיד הגדול ממעזריטש, הרה"ק הקדושת לוי מבארדיטשוב, ורבינו הקדוש הרבי ר’ אלימלך מליזענסק זכותם יגן עלינו
תכריך כתבים של 152 עמודים, כתובים בידי שלשה כותבים (לפי צורת הכתב) מבני היכלא קדישא של תלמידי המגיד הקדוש ממעזריטש נ"ע. לפנינו דפים ט"ו-צ"א מתוך כתב יד זה, 32 שורות לערך בכל דף. בדף כ"ז בראשו נמצא תאריך "היום יום א’ פ’ חקת תקמ"ג".
רוב דפי כתב היד במצב טוב מאוד, שלמים וראויים לדפוס, בדף הראשון חסרון בשולי הדף, איזה עמ’ מעט בלאי בשוליים, חיזוקי נייר קלים, וקמטים זעירים ובלאי פינות עם חסרון בטעקסט, כריכת עור מפוארת.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
ספר כתבי הקודש מאמרי חסידות
החיבור כתבי קודש שלפנינו מכיל בקרבו למעלה מחמש מאות ארבעים מאמרי תורה מרבותינו אבות החסידות נ"ע, רבינו אור שבעת הימים מרן הבעש"ט הקדוש, תלמידו הקדוש המגיד הגדול ממעזריטש, הרה"ק מברדיטשוב, הרבי ר’ אלימלך מליזענסק זי"עועכי"א. רוב מהד"ת הם מהמגיד ממעזריטש.
ביניהם נמצאו
יותר משבעים מאמרים חדשים שלא נדפסו עדיין ולא נמצא כלל, ומופיעים לראשונה בכתב יד זה. גם התורות שכבר נדפסו ישנם לפנינו עם הרבה שינויים תיקונים והוספות על הנדפס, ששופכים אור חדש על הבנת התורות וכוונתה האמיתית.
• קטע חדש ולא ידוע מספה"ק נועם אלימלך: בדף מ”ז – נ”א יש שבע תורות מרבן של כל ישראל רבי ר’ אלימלך מליזענסק זי"ע, שנכתבו עוד בחיי הרבי ר’ אלימלך (בתקמ"ג כאמור), ונדפסו אח"כ בספרו נועם אלימלך בשנת תקמ"ח (על פ’ קרח, ולאחר מכן על הסדר מפ’ תרומה עד פ’ כי תשא), חלקן כתובים ממש כלשון הנדפס וחלקן בשינויי לשון והוספות חדשות שלא נדפסו. במיוחד יש קטע חדש שהוא המשך על מאמר הנדפס בליקוטי שושנה על הפסוק צדיק מושל ביראת אלקים.
• תורתו של הבעל שם טוב הקדוש: כמו כן נמצאו דברי תורה חדשים מרבינו אור שבעת הימים הבעש"ט הק’, ונציין לאיזה מהם:
בדף ל"ו ע"ב באה"ד בראשית … והקשה הרב"ש [הרב בעל שם] האיך שייך ב’ ראשית אם בא’ הי’ ראשית לא שייך דבר ב’ ….’תורה’ זו אינה ידועה כלל.
בדף כ”ח ע”ב – כ"ט ע”א, נדפסו חידושים מרבינו הבעש”ט הנדפסים ב’צוואת ריב”ש’, בין השיטין ישנם קטעים לא ידועים, וכן ישנו קטע אחד שעד היום היה מיוחס להמגיד ממעזריטש.
בדף י"ח ע”ב, נכתב ‘תורה’ בשם רבינו הבעש”ט ”..בשם הבע”ש, כל האוכלים אוכל אדם לרפואה דידוע שהתורה היא רפאות..”. שעד היום היתה ידוע בלא שם אומרה, ונדפסה בספר שמועה טובה (דף ע”ד ע”א).
בסוף הספר העתיק הכותב וקיבץ לפונדק אחד כל מאמרי "שמעתי ממורי" המובאים בספרי בעל התולדות, בשינויי לשון קלים והוספות מהבעש"ט. [כדוגמת הספר כתר שם טוב מהרה"ק רבי אהרן מזעליחאוו שהעתיק כל ה’שמעתי ממורי’ שנכתבו בספרי הרה"ק מפולנאה].
• כמו כן נמצאים מאמרי חסידות רבים שזורים יחד עם
תורות ומאמרים שנדפסו בספרי המגיד ממעזריטש, ולא נדפסו עד עתה. לדוגמא בדף פ’ ע”ב, מאמר בענין בצדק תשפוט עמיתך ”..ואמר הרב המגיד זצ”ל.. ושפכי דמים.. דהתפלה נקרא שפיכה..”. ‘תורה’ זו אינה ידועה כלל. ועוד כמה מאמרים.
•
מתורתו של הרה"ק מברדיטשוב נמצא בדף כ"ה ע”ב, פי’ על הגמ’ קל ש-ד-י שאמר לעולמו די, ובתוך הדברים מציין הכותב ”..כמ”ש הרב החסיד דק”ק זעליחוב [= הה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב ששימש אז כאב"ד זעליחוב] על המדרש..”. ‘תורה’ זו אינה ידועה כלל.
בדף מ’ ע”א, נכתב תורה בשם ”..מאדמ”ו דק”ק זעליחאב על פסוק שונא מתנות יחיה לפני שהם ג’ סוגי’ ב”א..”. ‘תורה’ זו אינה ידועה כלל.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
סגנון וסדר כתיבת דברי תורתו של המגיד ממעזריטש זי"ע
כדאי להבין סדר הדברים של כתיבת המאמרים ע"י התלמידים בהיכלא קדישא של המגיד הק’ במעזריטש. הרה"ק רבי שלמה לוצקער מגדולי תלמידי המגיד כותב בהקדמה לספר ‘מגיד דבריו ליעקב’, כי התלמידים לקטו אחר המאמרים זה מזה, ומחמת חביבתן העתיקו אותן המאמרים כמה פעמים. בצמח ה’ לצבי להמגיד מנאדבורנא קורא לכתבי המגיד
איתא ב’העתקות’, וביושר דברי אמת קורא אותם
איתא ב’כתבים’. שכן היה הדרך שהעתיקו התלמידים אחד מחבירו הדברי תורה שיצאו בטהרה מפי רבם הק’, לפי שרבינו המגיד היה אומר דברות קדשו תדיר, ולא נמצא תלמיד שיש בידו כל המאמרים, ולחיבת מאמרי הקודש העתיקו תלמידיו הקדושים המאמרים אלו מאלו.
ובספה"ק
אור המאיר מהרה"ק רבי זאב וואלף מזיטאמיר מגדולי תלמידי המגיד כותב על גודל הקדושה והדביקות בעת דברות קדשו של המגיד הק’ ממעזריטש, וכה דבריו בפרשת צו: העובד הקב"ה ממתין מלהוציא דיבור של תורה או של תפלה, עד עת בא דברו עם בחינת הדעת, אזי גמר אומר, ואם לאו בולם פיו לעצור במילין.
ופעם אחד שמעתי שאמר לנו המגיד זללה"ה בפירוש, אני אלמוד אתכם אופן היותר טוב איך לומר תורה, בהיות שאינו מרגיש את עצמו כלום, כי אם אוזן שומעת איך שעולם הדיבור מדבר בו, ולא הוא המדבר בעצמו, ותיכף שמתחיל לשמוע דברי עצמו יפסיק,
וכמה פעמים ראו עיני ולא זר, כשפתח פיו לדבר דברי תורה היה נראה לעין כל כאילו אינו בזה העולם כלל, ושכינה מדברת מתוך גרונו, ולפעמים אפילו באמצע ענין ובאמצע תיבה היה פוסק ושהה זמן מה. והכל מורה שצריך המשכיל להמתין על הדעת, ואז יוצא הדיבור עם הדעת וכו’.
מכל הכתבים והעתקות מדברי תורתו של המגיד שנשארו מהתלמידים הקדושים נדפסו במשך השנים כמה ספרים: 1. לקוטי אמרים מגיד דבריו ליעקב, קארעץ תקמ"ג – יצא לאור ע"י הרה"ק רבי שלמה לוצקער מכתבי ידם של התלמידים ובמיוחד מהרה"ק רבי זאב וואלף מהוראדנא. 2. לקוטים יקרים, לעמבערג תקנ"ב – ע"י הרה"ק רבי שרגא פייבוש מזבאריז בעל יושר דברי אמת. 3. צוואת הריב"ש, זאלקווא תקנ"ג. 4. דרכי ישרים, זלקווא-פולנאה תקנ"ד – ע"י הרה"ק רבי מענדל מפרעמישלאן. 5. ליקוטים חדשים בתוך ספר אגרת הקודש של הרה"ק רבי ר’ מענדלע מוויטעבסק, מעזירוב-זאלקווא תקנ"ד-תקנ"ט. 6. אור תורה וצוואת הריב"ש, קארעץ תקס"ד – מגנזיו של הרה"ק רבי ישעיה מדינאוויץ. 7. גאולת ישראל, אוסטרהא תקפ"א. 8. כתבי קודש, לעמבערג תרכ"ב – מכת"י הרה"ק המגיד מקאזניץ. 9. אור האמת, הוסיאטין תרנ"ט – מכתי"ק הרה"ק מבארדיטשוב. 10. שמועה טובה, ווארשא תרח"צ – מכת"י הרה"ק מבארדיטשוב שהי’ אצל המגיד מקאזניץ. 11. וכן ישנם בכת"י לקוטי אמרים שנעתקו מכתי"ק הרבי ר’ שמעלקא מניקלשבורג.
הרי לנו כי גדולי התלמידים הקדושים העתיקו כל אחד לעצמם דברי תורתו של רבם המגיד קוה"ק זי"ע, וזה יעיד על החיבור שלפנינו שזה יצא מתחת טהרת קולמסו של אחדים מתלמידי המגיד ממש שהעתיקו תורת רבם, ולא סתם סופר ומעתיק בשכר.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
מיהו הכותב של החיבור שלפנינו
כאשר עברנו על הכתב יד כדי לנסות לגלות מיהו הכותב של החיבור שלפנינו,
מצאנו כמה קווים וראיות המקשרים את הכתב יד לדמותו של רבינו הקדוש רבי יעקב יצחק הורוויץ הרבי מלובלין הנקרא בפי העולם ‘החוזה’ מלובלין זי"ע, הן מחמת כמה לשונות מיוחדים בהכת"י והן בצורת הכתב. – יאמר ברורות שאין אנו קובעים מסמרות לדבר, רק הבאנו קצת ראיות והוכחות שעלה במצודינו, ותן לחכם ויחכם עוד.
להלן איזה דוגמאות, להשוואת לשונות מיוחדים בהכת"י שלפנינו לסגנון הלשון בספרי הרבי מלובלין שנכתבו כולם על ידו.
בכת"י דף ל"ב ע”א: ”..וזו לשון עתיקא לשון סבא..”. חיפוש ב’אוצר החכמה’ לחיבור המלות ‘עתיקא לשון סבא’, העלה כי לשון מיוחד זה לא נמצא רק בספרו של הרבי מלובלין בספרו ‘זכרון זאת’ סוף פ’ ויצא.
בדף הראשון שבכת"י: "..וקרוב לזה פי’ אלשיך ז"ל..". צמד מילים אלו ‘פי’ אלשיך ז"ל’ [ולא האלשיך ז"ל בה"א] לא נמצא בשום ספר חסידות רק בספרי הרבי מלובלין. גם הלשון ‘וקרוב לזה’ מצוי ורגיל בספרי לובלין.
בדף ע"ד ע”א כתוב בסוף מאמר אחד: ‘כן הבנתי בדברי רבינו הקדוש’. הרבי מלובלין רגיל לתאר רבותיו הק’ בתיאור ‘הקדוש’. גם הלשון ‘הבנתי בדברי’ רגיל ומצוי בספרי הרבי מלובלין ולא בשאר ספרי חסידות. ועוד יש לשונות מיוחדים בתוך הכת"י שנמצא רק בספרי לובלין ולא בספרים אחרים.
צורת כתב ידו הקדושה של הרבי מלובלין היוצא ממקום אחר, ידוע כיום מכתב הסכמה על ספר דגל מחנה אפרים שנכתב בשנת תקס"ג, הפרש ומרחק של עשרים שנה מזמן כתיבת החיבור שלפנינו בשנת תקמ"ג. עשינו השוואה ויש דמיון בגוף צורת כמה אותיות וגם בצורת כתיבת הדף, שלמעלה השורות שווים ולמטה מתעגלים, וכן צורת סימני מחיקת תיבות (במתיחת קו בודד למחיקה).
זאת ועוד, שבהכת"י שלפנינו נרשמו דברי תורתו של הרבי ר’ אלימלך על פ’ קרח ועל עוד שלשה פרשיות ברציפות על הסדר, והדברים מוכיחים ומסתבר לומר שהכותב שהה באלו השלשה שבועות בליזענסק בצ"ק הרבי ר’ אלימלך, ורשם דברי תורתו ששמע אזנו. דבר זה מתאים להה"ק הרבי מלובלין שהיה תלמיד מובהק של הרבי ר’ אלימלך, ועל כן שילב בתוך קונטרס העתקת תורת המגיד גם הד"ת ששמע מרבו בליזענסק.
גם יוכיח מה ששולבו בכתב יד זה תורות משלשת ראשי אבות החסידות, ה’מגיד’ ו’הרבי ר’ אלימלך’ ו’הברדיטשובער רב’ זי"ע. הרבי מלובלין הוא מהיחידים שהסתופף בצל הקודש של כל אלו, ועל כן מופיע בחיבור זה מאמרים משלשת אלו דייקא לא מאחרים.
אחרי כל הדברים האלה, לא קבענו מסמרות שזהו אכן כתב ידו הקדושה, ולנבונים הפתרון.
זאת למודעי כי חיבור זה היה למראה עיני גדולי חוקרי החסידות שבדורינו, הלא הם הרב יהושע מונדשיין ע"ה והרב שלמה לבנברון, שהביעו התפעלות גדולה על גודל ערך חשיבות הכת"י, גם הביעו דעתם דעת מומחה שהכתבים האלו יצאו מקולמוסן של תלמידי המגיד.
מצורף מכתבי חוו"ד עם רשימה מפורטת של כל המאמרים שלפנינו מה שנדפסו ומה שלא נדפסו, וציון המראי מקומות של המאמרים הנדפסים, אחרי בדיקה מעמיקה בכל ספרי המגיד שנדפסו עד היום.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
קדום משאר כתבי יד הידועים כיום
כתב היד שלפנינו היה למראה עיניהם של כותבים אחרים שהעתיקו ממנו בחרדת קודש, לדוגמא נציין, בספר ‘דברות המגיד’ (מכון גנזים תשע"ח) עמ’ שצ”ח נדפסה ‘תורה’ שמופיע בכת”י שלפנינו דף ע"ד ע”א, כששם מסיים המעתיק ‘
כך הבין הכותב בדברי מורינו ורבינו קדוש וטהור‘. ובכת”י שלפנינו מסיים ‘
כן הבנתי בדברי רבינו הקדוש‘. זאת אומרת שהכת"י שלפנינו הוא המקור ראשון של המאמר והכותב שב’דברות המגיד’ העתיקה מחיבור זה, וייחס חשיבות גדולה לדעתו של הכותב להעתיקה בחיבורו יחד עם דברותיו של ‘המגיד’.
אוצר גנוז מראשוני החסידות, אין שני לו!
