לפי דעתי בעיתים הללו רח"ל לא נכון ליסע שמה לא"י – מכתב קודש של הרה"ק רבי מענדעלע סטראפקובער זי"ע
מכתב קודש בכתב ידו וחתימת קדשו של הרה"ק רבי מנחם מענדל מסטראפקוב זי"ע לבן אחותו וממלא מקומו האדמו"ר בעל דברי יחזקאל שרגא זצ"ל – שכתב לו שרצונו ליסע לארץ ישראל, "תמהתי מאד כי לפי דעתי בעיתים הללו רח"ל לא נכון ליסע שמה"!!
נכתב ביום ד’ עקב [שנת תש"ז] ברוקלין, על נייר רשמי של קהל דברי יחזקאל, כתוב על צד אחד, כולו בכתב ידו וחתימת קדשו. אל "כבוד ידידי בן אחותי הרהגה"צ מו"ה יחזקאל שרגא" [ליפשיץ-הלברשטאם זצ"ל מסטראפקוב, שהי’ אז בדייטשלאנד].
בתחלת מכתבו כותב: "
אנכי הייתי בכפר סמוך לפה, מחמת גודל החום דפה", כפי הנראה כוונתו על
כפר סאמערוויל בעיר ניו דזשוירזי מקום ששהה אז הישיבה דנייטרא תחת הנהלתו של ידיד נפשו הגה"ק רבי מיכאל דוב ווייסמאנדל זצ"ל, שהזמינו לשהות שמה בימי הקיץ, לצורך מנוחת גופו הטהור, ולהאציל מהודו והשפעת קדשו על הבחורי חמ"ד תלמידי הישיבה.
בתוך מכתבו מאריך במענה על מה שכתב שרצונו ליסע לארץ ישראל, ”
תמהתי מאד, כי לפי דעתי בעיתים הללו רח"ל, לא נכון ליסע שמה”, גם על מה שכתב כ"פ אליו וגם להרב מקלויזענבורג שליט"א שאין רצונו ליסע לאמעריקא, מבקשהו שיכתוב לו אמיתת הצדדים שיש לו בזה, ואם רצונו לבוא לכאן בטח ינסה מה שאפשר שיוכל לבוא.
גם הרה"ק מסטראפקוב עצמו הי’ רצונו להתיישב בארץ ישראל, רק מחמת השערוריות שהיו אז מחמת התגרות הציונים עם הערבים נמנע מזה, כמו שכותב כאן במכתבו, ואכן בן אחותו הרה"צ התיישב בא"י רק בשנת תש"ט.
בהמשך כותב שידבר עם הרב מקלויזענבורג [שגר אז בוויליאמסבורג] שישלח לו כסף. ובסוף מבקשהו להודיע לו מצבת פרנסתו בכל הענינים, ואם נצרך לו איזה דברי מאכל שיודיעהו והוא ישלח לו.
נייר רשמי, 21*28 ס"מ, סימני קיפול וקמטים, קרע קטן בקיפולי הדף. בצד השני רשימות בכתב יד האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מסטראפקוב בעל דברי יחזקאל שרגא.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
הרה"ק רבי מנחם מענדל הלברשטאם זצ"ל (תרל"ג-תשי"ד), הי’ בנו וממלא מקומו של הרה"ק ר’ אברהם שלום זי"ע מסטראפקוב, וזכה להסתופף אצל זקנו הקדוש משיניאווא זי"ע. הוא הי’ משיירי כנה"ג, שריד מצדיקים הקודמים, הי’ מפורסם בגודל קדושתו, וידוע לאיש פלא ופועל ישועות בקרב הארץ. ניצל בנסי נסים מאת המלחמה הנוראה שאבד בה ל"ע כמעט את כל משפחתו, ואחר המבול התיישב בברוקלין בשכונת וויליאמסבורג, בה האציל מאורו בבית מדרשו קהל דברי יחזקאל. הוא הי’ מן הרבנים היחידים באותה תקופה, שגלו את התנגדותם למדינה הציונית, ועמד לימינו של רבינו הגדול זי"ע במלחמת אש דת השערה, עם כל הרדיפות שסבל בגלל זה.
בן אחותו הרה"צ ר’ יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם זצ"ל (תרס"ח-תשנ"ה), נתגדל אצל זקנו הרה"ק מסטראפקוב זי"ע. ודודו הה"ק עמד הרבה בחילופי מכתבים אתו, אשר מהם נראה גודל חיבתו אליו. לפני המלחמה הי’ אב"ד יאבלונקה ודומ"ץ בבערעגסאז. אחר המלחמה הי’ רב בבאמבערג ופעל שם גדולות, בכסלו שנת תש"ט עלה לארץ ישראל, שם יסד כמה בתי מדרשים ומקוואות, גם הי’ ראב"ד דעדה החרדית הספרדית. אחר פטירת דודו מלא את מקומו בהנהגת קהל עדת חסידי סטראפקוב, נתפרסם בגדולתו ופרישותו, ובספריו הנפלאים "דברי יחזקאל שרגא".
