"..יש פה תחת ידי כתב יד מרבינו הגר"א.." – מכתב הגאון רבי יעקב מרדכי הירשענזאן ראש ישיבת 'שנות אליהו' – צפת תרי"א
מכתב מאת הגאון רבי יעקב מרדכי הירשענזאן ראש ישיבת 'שנות אליהו' (צפת תאי"ר), בו מבקש רבי יעקב מרדכי ממקבל המכתב רבי אברהם, לברר בירושלים האם יש חיבור על התיקוני זוהר מאת הגר"א, בעזבון הגאון רבי ישראל משקאלוב (שהתגורר בירושלים בסוף ימיו), שכן "..
יש פה תחת ידי כתב יד מרבינו הקודש הגר"א זצוק"ל, והוא פירוש על התיקונים, פירוש מספיק וקל הפלא ופלא, כל חפצים לא ישוו בה..".
הוא מספר במכתב שקשה עליו הטורח להדפיס הספר, אבל ".. בא אלי אחד מפה ירא וחרד לדבר ה'.." שמבקש לקחת על עצמו את עול ההדפסה, והשגת משלמי דמי הקדימה. ולכן כיון שחשש שיש העתק מספר זה אצל יורשי רבי ישראל משאקלוב בירושלים, על כן רצה לברר הדבר היטב לפני שאותו 'ירא וחרד' מתחיל במלאכת ההדפסה.
כנראה כוונתו של רבי יעקב מרדכי היתה לביאור הגר"א על התיקוני זוהר, חיבור זה נדפס בווילנא תרכ"ז (אוצר ספרי הגר"א מס' 724), אם כי לא נראה שיש קשר להשתדלות ההדפסה שבהתכתבות שלפנינו, לבין מה שנדפס בפועל בווילנא –
כפי הנראה מדובר בתגלית על כתב יד לא ידוע של רבינו הגר"א על תיקוני זוהר.
הוא מציין במכתב ענינים נוספים של העיר פינסק (מולדתו), הערות בדברי תורה, וכן מתנצל על איחרו המכתב "..כי ישבתי באלו הימים במירון בבית מדרשא של גדול אדונינו הרשב"י.." (המכתב הוא מי' סיון וכנראה שהה שם בחג השבועות).
הגאון יעקב מרדכי ב"ר צבי הירשענזאן (תקפ"א – תרמ"ט), נולד בפינסק ואת תורתו קיבל בישיבות ליטא, בשנת תר"ח עלה לארה"ק והתיישב בעיה"ק צפת, שם הקים ישיבה גדולה אשר רבים מגדולי צפת היו מתלמידיה. בתרי"ט עלה לירושלים, שם רכש חלק מהרובע המוסלמי, והקים שם ישיבה בנשיאות הגאון רבי אליהו גוטמאכער אשר לקח עליו עול ההוצאות, כאשר מינה גבאים לישיבה הקדושה בכל רחבי ארצות אשכנז, וכן כתב 'אגרת הקודש' למען הישיבה. הג"ר יעקב מרדכי הקים את ישיבתו הנודעת 'שנות אליהו', (שנקראה בתחילה 'סוכת שלום'), שהיתה לתל תלפיות בעיה"ק. שכונה זו מכונה עד היום על שמו 'חצר הירשענזאן'. ייסד דפוס הירשענזאן (ממשיכי דפוס ב"ק) בירושלים, וכן חיבר ספרים רבים בהלכה ועניני השעה.
