נדיר באידיש – מכתב מהגאון רבי שמשון בכרך אבי הגאון החות יאיר – תכ"ט
מכתב כולו בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמשון בכרך אב"ד וורמייזא, אל מנהיג המדינה ופרנס הקהל רבי מניס מעיר פרנקפורט, בענין נסיעותיו ועסקנותו לטובת צרכי הכלל.
נכתב בשנתו האחרונה לפני פטירתו. לא ידועים עוד מכתבים ממנו. כרוך בכריכת עור חדשה ומפוארת.
מעניין מאוד שהמכתב נכתב בלשון אידיש על אופן ונוסח שהיו רגילים לדבר בימים ההם. עדות חיה על הזהירות הגדולה שהקפידו רבותינו גדולי ישראל מדורות הקודמים, לדבר ולהשתמש אך ורק בשפה המיוחדת להיהודים להיות מובדל ומופרש מגויי הארץ, כאשר האריכו בזה החתם סופר והבני יששכר ודעימי', הלא היא בספרתם.
וז"ל המכתב: חדו"ה [כ"ג] לספירה, יצילך השם תדירה, מכל זעם וצרה, אהו' הקצין פרנס ומנהיג המדינה כמר מניס שי'
הב בשעה זו כתב בקומן מהפרנס כמר יעקב, שרייבט אז ער מיט מ"כ פרבליבן איז בורנקבורט, דז ער מיך בשרייבן זאל ליום ג' י"ג אייר דז איך זאל לראדים קומן, וכן הוה, ער מיר גשריבן זאלש למ"כ מודיע זיין, אז איך ווער יום ג' דארט זיין, אז איר גוויש אהין קומן זאלט דז איך? מן ניט? בחנם הוצאות אבי?, לכן בין איכש למ"כ מודיע, ווערט מיר מחר תשובה שרייבן, הב אויך דיא דרמשטטר גשריבן, ואין להאריך והי' זה שלו' כי אדבר,
אוה' נאמן הק' שמשון … בכרך … ח' אייר תכ"ט.
מאחורי המכתב נכתב האדרעס גם כן בכתב יד הג"ר שמשון.
הגאון רבי משה שמשון בכרך (שס"ז-ת"ל), נולד לאביו רבי שמואל דרשן אב"ד וורמייזא, משם נתגרש עם משפחתו ויתר היהודים אשר בעיר בשנת תע"ה. לאחר פטירת אביו בדרך הגיע עם אמו ואחיותיו לפראג, שם גדל אצל סבו רבי יצחק הכהן תלמיד המהר"ל מפראג. שימש כרב באיזה קהילות חשובות. בשנת שפ"ט, בהיותו בן כ"ב שנים, נתמנה לאב"ד גיידינג ושנה לאחר מכן נבחר לאב"ד לייפניק, שם נולד לו בנו היחיד רבי יאיר חיים בעל "חות יאיר". בשנת ת"ד נתמנה לדרשן בעיר ילדותו פראג עד שנת ת"י, שבה נבחר לכהן על כסא אביו כרב ואב"ד העיר וורמייזא, ושימש כעשרים שנה עד פטירתו. מהמצויינים שבגאוני תקופתו דור דעה, היה בקי בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, פוסק ומפרש, דרשן ופייטן. מחבר ספרים, בין חיבוריו ידוע ספר "שמן המאור" (שנשאר בכתב-יד). כמה מתשובותיו בהלכה נדפסו בספר "חוט השני" שערך בנו רבי חיים יאיר, אשר הביא מדבריו ומפיוטיו גם בספרו "חות יאיר".
