גילוי אוצר יקר! – פנקס אונגארן גאליציע אוסף מכתבים לטובת ישיבת חיי עולם – מכתב חדש וארוך בכתי"ק הרה"ק מנאסאד זי"ע!
קובץ מכתבים והמלצות בכתב ידם של גדולי וצדיקי הדור – ביניהם הרה"ק ר' דוד'ל מלעלוב והרה"ק מנאסויד ומסענזשארץ ועוד שלא נדפסו מעולם!
פנקס התלמוד תורה וישיבת חיי עולם הכללית פעיה"ק ירושלים תו"ב
בתוכו מכתבים והמלצות משנות תרס"ח-תר"ע לפ"ק, אל הרב החסיד ר' אברהם מנחם פרייז, שנשלח בתור שד"ר ממסחר אתרוגים ושמן זית, להחזקת בית הת"ת וישיבת חיי עולם אשר בירושלים עיה"ק.
בראשו מכתב ארוך באותיות רש"י (חלקו בדיו אדומה) על ששה עמודים, עליו חתומים גבאי ומנהלי המוסד, ובראשם הרה"ק מלעלוב זי"ע – דוד צבי שלמה בההצהק"ר אלעזר מנחם זצוקללה"ה, מנחם מענדיל ראבין, מאיר אדלער, ישראל אלעזר גאלדוויכט, ישראל ראבין.
אח"כ מצטרפים הבד"ץ דקהל אשכנזים חסידים בעיה"ק ירושלים ת"ו – ליפמאן דוד במהר"י ז"ל, יוסף יהודא בר"ב הלוי ז"ל, אברהם בלא"א מו"ה דוד הכהן ז"ל.
אחר כך נמצאים עוד ארבעה עשרה עמודים, מכתבים חשובים בכתב ידם וחתימתם של גדולי רבני אונגארן וגאליציע (רובם ממדינת טראנסילוואניא), בתוכם כמה שמכתביהם אינם מצויים ולא נראו מעולם במכירות!
הלא המה:
- הג"ר שלום גאלדענבערג אב"ד דק"ק סוואליווע והגליל,
- הג"ר שלום נח לאנדאוי דומ"ץ דק"ק ווערעצקי והגליל,
- הג"ר חיים יוסף אייכנשטיין אבד"ק הוקליווא והגליל,
- הג"ר בצלאל יהושע מאשקאוויץ מגלינא,
- הג"ר שמעי' הלוי שטיינבערג אבד"ק פרעמישלאן,
- הג"ר ישראל פריינד אב"ד דק"ק סאסרעגען והגליל,
- הג"ר אברהם יהושע פריינד אב"ד דק"ק אינטערדאם-נאסאד והגליל,
- הג"ר יהודא פריעדלאנדער אב"ד דק"ק בארגא פרונד והגליל,
- הג"ר שלמה זלמן אוללמאנן אבד"ק ביסטריץ,
- הג"ר פנחס חיים קליין אב"ד דק"ק סוליש והגליל,
- הג"ר שלמה סופר אב"ד דק"ק בערעגסאז והגליל,
- הג"ר ברוך בענדיט ליכטענשטיין אב"ד דק"ק קראסנא והגליל,
- הג"ר יחיאל מאיר פאנעט אב"ד דק"ק הידאלמאש והגליל,
- הג"ר גרשון שטערן אבדק"ק מ' לודאש והגליל בעהמח"ס ילקוט הגרשוני,
- הג"ר בן ציון וועזעל אב"ד דק"ק טארדא והגליל,
- הג"ר משה דוד אסטרייכער אב"ד דק"ק טשימפא והגליל,
- הג"ר יששכר בער קאהן אב"ד דק"ק ע' סענזשארץ והגליל,
- הג"ר מרדכי צבי מארטאן הכהן אב"ד דק"ק דיטשאסעמארטאן,
- הג"ר אברהם אשר זעליג שטיין אב"ד דק"ק ס' אודווארהעלי והגליל,
- הג"ר צבי הירש הלוי איש הורוויץ אב"ד דק"ק הערמאננשטאדט והגליל.
חלקים נוספים בגרמנית. הקטע בגרמנית נחתם בידי הרבנים מאיר אדלער וישראל ראבין. בפנקס מופיע אף חותמו הרשמי של הקונסול של ארצות הברית המאשר את מקוריות החתימות.
לפלא, כי בשנת תרפ"ט לפ"ק הו"ל הנהלת ישיבת חיי עולם קונטרס זאת תורת הבית, המכיל דו״ח מפעולות המוסד, תעודות רבנים וגאונים ואנשי השם, וסדר התקנות מאת המוסד. שם נדפסו מאות תעודות לטובת ושבח המוסד, מהרבנים הגאוה"צ מכל המקומות והשנים, ואולם כל מכתבים אלו נפקדו משם!. אולי נעלם פנקס זה מעיניהם באותה תקופה.
תלמוד תורה וישיבת חיי עולם נתייסדה בשנת תרמ"ו בעיה"ק ירושלים ע"י עדת החסידים, ובראשם הרה"צ ר' יצחק דוד בידערמאן ובן אחיו הרה"צ ר' דוד צבי שלמה מלעלוב, בתמיכת הגאון מקוטנא, וחתנו הגאון בעל נפש חי' מקאליש. הישיבה היתה אחד ממוסדות התורה הגדולים בארץ ישראל, וממנה יצאו מאות ת"ח רבנים ומורי הוראה.
שלם. מצב טוב מאוד. כריכה אריגינאלית בלויה מעט.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
"הרב הגאון צי"ע עניו נסתר בוצינא קדישא" (מנוסח מצבתו בהר הזיתים) ר' אברהם מנחם פרייז זצ"ל (תרכ"ח-תרצ"ו), בן הרה"צ ר' נתן מסערענטש-ירושלים. הי' תלמיד הגאון בעל ערוגת הבשם, בשנת תרמ"ח עלה לא"י, והיה גבאי בביהכ"נ פרושים בבתי אונגרין. תמונה ממנו בעלה 20.
הרה"צ הקדוש ר' דוד'ל בידערמאן זי"ע (תר"ד-תרע"ח), בנו ומ"מ של הרה"צ ר' אלעזר מענדל מלעלוב, הי' מגדולי צדיקי הדור, ומנהיג קהלות החסידים בירושלים.
הרה"צ ר' מנחם מענדיל ראבין ז"ל (-תרע"ו) מירושלים, בן הגאון ר' שמואל אהרן מקארטשין, במח"ס עיני מנחם ועוד.
הרה"צ ר' מאיר אדלער ז"ל (-תרפ"ב), מחסידי קאזניץ, חתן הרה"ק ר' אלעזר מנחם מענדל זי"ע מלעלוב, הי' ממייסדי הישיבה יחד עם גיסו הצדיק.
הרה"ח ר' ישראל אלעזר גאלדוויכט ז"ל, הי' מחשובי עדת החסידים בירושלים. בנו הי' הג"ר חיים יעקב גאלדוויכט ר"י כרם ביבנה.
הרה"ח ר' ישראל ראבין ז"ל (-תש"ב) שו"ב, מגזע המגיד ממעזריטש ומחשובי חסידי באיאן, הי' גבאי ומנהל הישיבה, וממונה כולל וואהלין.
הגה"צ ר' ליפמאן דוד שובאקס זצ"ל (תקפ"ז-תרפ"ד), הי' מו"ץ בקאצק בחיי הרה"ק זי"ע, ואח"כ עלה לא"י והי' ראב"ד לעדת החסידים בבי"ד של התורת חסד.
שני הדיינים האחרים הם,
הג"ר יוסף יהודא הלוי שטראזבערג (תקפ"א-תרע"א) דומ"ץ קאסוב ואח"כ בירושלים במח"ס יד יוסף,
והג"ר אברהם כהן חתנו של הג"ר עקיבה יוסף שלעזינגער.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד זצ"ל (תרט"ו-תרצ"ב), הי' מגדולי צדיקי דורו, לוחם מלחמות ה' ברמה, מפורסם לאיש קדוש ופועל ישועות, ורבים הלכו לאורו. הי' תלמיד המהר"ם שיק והייטב לב, והסתופף בצל מרן הקדוש בעל דברי חיים זי"ע מצאנז ובניו הקדושים. מתחלה הי' אב"ד ראדנא, ובשנת תרס"ה מלא מקום חותנו ברבנות אינטערדאם ונאסויד.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
הגה"צ מו"ה אברהם אשר זעליג שטיין זצ"ל (תר"כ-תרצ"ב), בן הגה"ק ר' משה אב"ד סענזשארץ בעל באר משה מגזע הב"י. תלמיד הגה"ק ר' מענדל מדעעש, בשנת תרנ"ב נתמנה ע"י אביו חורגו הגה"ק בעל בינת יששכר מסענדזשארץ לאב"ד סעקעלי-אודווארהעל.
הגה"צ מו"ה בן ציון וועזעל זצ"ל (תרכ"ד-תרצ"ח), הי' אב"ד דיטשא-סעמארטאן ובראשוב, ובשנת תר"ס מלא מקום אביו ברבנות טארדא בהמלצת הקדיו"ט. הי' מגדולי הרבנים ונשיא הלשכה בטראנסילוואניא.
אדמו"ר הגה"צ ר' בצלאל יהושע מאשקאוויץ זצ"ל (תר"ב-תרע"ח) מגלינא, נכד הרה"ק מפרעמישלאן זי"ע וחדב"ן הרה"ק בעל דברי חיים זי"ע מצאנז.
הגה"צ מו"ה ברוך בענדיט ליכטנשטיין זצ"ל הי"ד (תרי"ח-תש"ד), בן אחי הגה"ק ר' הילל מקאלאמייא, ותלמיד הגה"ק רבי מנחם מענדל מדעש. בשנת תרמ"א נתמנה לאבדקה"י ור"מ קראסנא על מקום חותנו. הי' איש צדיק תמים ומפורסם בקדושתו, לוחם מלחמות ה'.
הגה"צ מו"ה גרשון שטערן זצ"ל (תרכ"א-תרצ"ו), הי' תלמיד מהר"ם שי"ק וחתנו של הבית שערים, בשנת תרמ"ה נתמנה לאב"ד ור"מ מאראש-לודאש, מפורסם בספריו הנפלאים ילקוט הגרשוני.
הגה"צ מו"ה חיים יוסף אייכנשטיין זצ"ל הי"ד (תרמ"ג-תש"ד) אב"ד הוקליווא, הי' בנו וממלא מקומו של אדמו"ר הרה"צ ר' מנשה זי"ע מזידיטשוב.
הגה"צ מו"ה יהודא פריעדלאנדער זצ"ל (תרכ"ז-תרע"ג), חתן הרה"ק ר' משה פאנעט זי"ע מדעש. מתחלה הי' אב"ד נימיזשא, ובשנת תרמ"ד נתמנה לאב"ד בארגוי-פרונד.
הגה"צ מו"ה יחיאל מאיר פאנעט זצ"ל הי"ד (תר"ך-תש"ד), תלמיד החתן סופר, בשנת תרס"ו נתמנה לאב"ד ור"מ באטשאם, ובשנת תרס"ט לאב"ד הידאלמאש על מקום אביו.
הגה"צ מו"ה רבי ישראל פריינד זצ"ל הי"ד (תרמ"ה-תש"ד) מחשובי רבני אונגארן, הי' תלמיד השבט סופר והיד רמ"ה, בשנת תרע"א נתמנה לאב"ד סאסרעגען על מקום חותנו.
הגה"ק מו"ה יששכר בער קאהן זצ"ל (תקפ"ט-תרפ"ג) בעל בינת יששכר, תלמיד הגאוה"ק ר' שמעלקא מסעליש, בעל מנוחת אשר, בעל דברי ירמיהו, בעל בית היוצר ומוה"ר מנחם א"ש, והסתופף בצל הגאוה"ק מבעלזא משינאווע ומסיגעט זי"ע. אחרי נישואיו נתמנה ע"י רבו לדומ"ץ אוהעל, ובשנת תרל"ז לאב"ד ור"מ ערדא-סענזשארץ, ובסוף ימיו התיישב בוואשארהעל. נודע בשערים בצדקתו וקדושתו, ובפרט במדת ענוותנותו ואהבת ישראל. מכתבים ממנו בלתי מצויים וכמעט לא נראו במכירות.
הגה"צ מו"ה מרדכי צבי הכהן מארטאן זצ"ל (תרכ"ד-תרע"ג), תלמיד בעל שבט סופר, משנת תרנ"א אב"ד קאוועגרעש, ובשנת תרנ"ד נתקבל לאב"ד דיטשא-סענטמארטאן.
הגה"צ מו"ה משה דוד אסטרייכער זצ"ל (תרמ"ג-תשי"ד) בעל תפארת אדם, תלמיד בעל קול יהודא מסעמיהאלי ובעל זכרון יהודא מסאטמאר, והסתופף בצל הגה"ק ממונקאטש מוויזניצא ועוד. חמשים שנה שמש בכתר הרבנות בק"ק טשימפא ואח"כ במונקאטש ובקה"י אראד, ובסוף ימיו תקע אהלו בברוקלין. הי' מגדולי דורו, ונתפרסם בפרישתו וצדקתו, ואמרו עליו שלמד תורה לשמה.
הגה"צ מו"ה פנחס חיים קליין זצ"ל (-תרפ"ג), בנו וממלא מקומו של הגה"ק ר' שמואל שמעלקא מסעליש, ותלמיד הכתב סופר, הי' מ"ח שנה אב"ד סעליש, ומגדולי הרבנים באונגארן. חתנו הי' הג"ר יוסף נחמי' קארניצער אב"ד קראקא.
הגה"צ מו"ה צבי הירש הלוי הורוויץ זצ"ל (תרכ"-תרצ"ד) אב"ד הערמאנשטאדט, בן הג"ר מרדכי אב"ד האלמין ושימלוי. חתנו הי' הכותב הגדול ר' זלמן ליב גרינוואלד.
הגה"צ מו"ה שלום גאלדענבערג זצ"ל (תרט"ז-תרע"ח) במח"ס דברי שלום וברכת שלום, הי' אבד"ק סוואליווע לערך ל"ו שנים, שם נהל נשיאותו ביד רמה.
הגה"צ מו"ה שלום נח לאנדוי זצ"ל הי"ד (תרכ"ו-תש"ד), הסתופף בצל הרה"ק משינאווע, הי' דומ"ץ ואח"כ נתקבל לאב"ד ווערעצקי, הי' מפורסם לגאון מובהק ומגדולי הדיינים במדינת אונגארן.
הגה"צ מו"ה שלמה סופר זצ"ל (תרי"ג-תר"צ), בן הכתב סופר, מתחלה הי' אב"ד דערעטשקא, ובשנת תרמ"ד נתמנה לאב"ד בערעגסאז, הו"ל הספרים חוט המשולש, אגרות סופרים, ועוד.
הגה"צ מו"ה שלמה זלמן אולמאן זצ"ל (תרכ"ד-תרצ"א), נכד בעל יריעות שלמה, בשנת תרנ"ה נתקבל לאב"ד ביסטריץ, הי' מגדולי הרבנים ונשיא הלשכה בטראנסילוואניא.
הגה"צ מו"ה שמעי' הלוי שטיינבערג זצ"ל (תרכ"ה-תש"א), בנו של הגאון המפורסם בעל מחזה אברהם מבראדי, הי' אב"ד פרעמישלאן כחמשים שנה, ומגדולי הפוסקים בדורו.
