חתימות זקינו של הליקוטי המהרי"ח רבי יעקב הערש וואלדמאן מבארשא וראשי משפחת ווייסבערג המפוארה
תגלית בלתי ידועה ביחוס אבות משפחת ווייסבערג וגילוי בתולדות ימי חייו של הגה"ק הנועם מגדים!!
ספר העיקרים, עם פירוש נבחר מחרוץ, מאת הגאון רבי אליהו זצ"ל, במח"ס מענה אליהו.
נדפס בזאלקווא תקל"ב.
הספר מעוטר בהסכמות גדולי הדור,
ביניהם הרה"ק ר’ אליעזר הורוויץ זי"ע בעל נועם מגדים, שהי’ אז אב"ד שענדשוב – פרט בלתי ידוע בתולדות חייו!!
על השער חתימה עתיקה "
זה ספר העקרים שייך לי לשמי מנאי הק’ משה דוב בער בן מהו’ יהודא". ובראש הדף חתימת יוסף דוד סופר.
אחריו חתם הגה"ק מבארשא:
יום א’ מטות תרי"א לפ"ק קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני הק’ יעקב צבי הירש וואלדמ רב דהאנשוויץ והגליל יע"א.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
הגה"ק רבי יעקב צבי וואלדמאן זצ"ל (תק"פ-תרמ"ג), מגדולי רבני אונגארן. הסתופף בצל צדיקי הדור, ובפרט בצל הרה"ק מראפשיץ זי"ע, ואחריו בצל הרה"ק מצאנז זי"ע. חיבה יתירה נודעת לו מאת רבו זה, בשעת המחלוקת הידועה כתב עליו הרב שלכם הוא ירא ד’ ועוסק בתורה בשקידה ומשכיל בחכמה וכו’. בשנת תר"ח נתמנה לאב"ד האנשאוויץ, ובשנת תרט"ו לאב"ד בארשא, שעל שמו נתפרסם.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
הרב הצדיק ר’ יוסף דוד ווייסבערג ז"ל (ת"ר-תרע"ב) סופר סת"ם, גיסו של הגאון רבי יעקב שפירא ז"ל אב"ד טערצאל. הוא אבי משפחת ווייסבערג הירושלמית. הי’ סופר במיהאלאוויץ ואח"כ בירושלים ת"ו, ונתפרסם בחסידותו ופרישותו. אחיו הג"ר מנחם זאב ווייסבערג ז"ל אב"ד טארקאן, הי’ חתנו של הגה"צ ר’ יעקב צבי וואלדמאן הנ"ל וחותנו של הגה"ק בעל ליקוטי מהרי"ח.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
החותם הראשון יש לשער
שהוא הרב ר’ משה דוב ווייסבערג ז"ל (תקל"א-תקפ"ה בערך) מדאברא, בן אחותו של הרה"ק מאפטא זי"ע. מבניו ידועים הג"ר מרדכי יצחק ז"ל דומ"ץ סטראפקוב, והרה"ח ר’ שלמה זלמן ז"ל מדאברא (אבי ר’ יוסף דוד הנ"ל), גם משפחת סאמעט המפוארה מתייחסת אליו. שם אביו לא ידוע עד הנה!
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
הג"ר אלי’ זצ"ל מחבר פירוש נבחר מחרוץ, הי’ בנו של ר’ משה גרשון ז"ל מפינטשוב, בצעירותו דר בעיר יעריסלוב ובעיר סטריזוב, ואח"כ הלך למדינת אונגארן, שם נתקבל לאב"ד גרויסווארדיין, ואח"כ לאב"ד באטארקעס (עיין בהקדמת ספרו מענה אליהו, פראג תקמ"ו, בהסכמת הנודע ביהודא ושאר גדולי הדור). בנו ר’ זנוויל ליב היה מחותנו של בעל קצות החושן, ונדפס ממנו שיר בראש ספרו קצוה"ח חלק שני.
