מכתב תשובה להלכה מהגה"ק רבי שמעון סופר בעל התעוררות תשובה מערלוי זצוק"ל – תרע"ג
מענה בין השיטין על מכתבו של הגאון רבי ישראל וועלץ ראב"ד בודאפעסט זצ"ל – תרע"ג
מכתב ארוך עם בירורים ושאלות בהלכה בכתב יד הגאון והפוסק המפורסם רבי ישראל וועלץ, ותשובות על הגליון בכתי"ק של הגה"ק רבי שמעון סופר אבדק"ק ערלוי – טארנאליא ה’ ויצא תרע"ג.
הג"ר ישראל וועלץ פותח המכתב אל הגה"ק מערלוי בתוארים מופלגים: החיים והשלום מאדון העולם, לכבוד אדונינו הרב הגאון המאור הגדול נזר ישראל, המופלג בחריצות ובקיאות, כמעין הנובע וכנהר שאינו פוסק, אב בחכמה ורב בדיעות, הצדיק המפורסם שלשלת היוחסין, פאר הזמן חמדת הימים וכו’, כקש"ת מוה"ר שמעון סופר שליט"א ראב"ד דק"ק ערלוי יע"א.
עצם המכתב משתרע על פני ארבעה עמודים תמימים, וכולל כמה וכמה שאלות בענינים שונים בהלכה, כמו האם ישנו חיוב עמידה בשעת ה’קידוש’, הנחת תפילין של יד עם ה’בית’, ‘בציעת הפת’ ועוד.
מפאת שהכתיבה היתה קשה עליו, בחר הגה"ק מערלוי לענות את תשובותיו על הגליון בין השורות, בתוך הדברים ממה שנהגו בבית אביו הכתב סופר וזקינו החתם סופר.
בין הדברים מזכיר הרב וועלץ אודות "סופר מומחה ממדינת גאליציען", המחזיק כתבי תעודה מרבנים רבים, ובהם מהג"ר שמעון סופר,
אך הגה"ק מערלוי מכחיש את הענין וכותב כי "אין לשום אדם בעולם, ממני כתב על סופרות, והכתב ברמאות בא לידו ע"י שהטעני".
בסוף המכתב בא הג"ר ישראל וועלץ על החתום, גם הגה"ק מערלוי בעל ‘התעוררות תשובה’ מוסיף את חתימת יד קדשו בשולי הגליון.
הגאון רבי ישראל וועלץ (תרמ"ז-תשל"ד) היה פוסק מפורסם, ראש ישיבה ואב"ד בודאפעסט. רבינו למד אצל הגאון רבי יוסף לייב סופר ואצל ה’דעת סופר’ מפרעשבורג, נישא לבת הגאון רבי חיים אפרים באליטי אב"ד טארנאליא, וכיהן עד המלחמה העולמית הראשונה כאב"ד טיניע וכראש ישיבה שהקים שם, לאחר המלחמה הוא התמנה לשמש כאב"ד פעסט ונמנה על גדולי רבני אונגארן. כמו כן הרבה להתכתב בהלכה עם גדולי דורו ה’דעת סופר’, המהרי"ץ דושינסקיא, ה’לבושי מרדכי’, המנחת אלעזר’ ועוד. לאחר שניצל מן המלחמה העולמית השניה, עלה לא"י וגם שם נודע כפוסק מובהק.
הגה"ק רבי שמעון סופר מערלוי זצוק"ל הי"ד (תר"י-תש"ד) בנו של מרן ה’כתב סופר’, ובעל מחבר שו"ת ‘התעוררות תשובה’, היה מגדולי מנהיגי יהדות אונגארן ואב"ד ערלוי. בשנת תרמ"א נתמנה לשמש ברבנות בעיר ערלוי, ועמד בראש ישיבה גדולה, אליה נהרו תלמידים רבים מכל רחבי המדינה. נודע כלוחם מלחמות ה’ ברמה, הוא שמר על פך השמן הטהור בדמות הקהילות האורטודוקסיות, בימי המלחמה הנוראה היה רבינו כבר זקן ושבע ימים, והוא נעקד עקידוה"ש במחנה ההשמדה אושוויץ בשנת תש"ד.
