"הייתי מוהל לבד אצל הילד עקיבא בן ר’ משה גינז" – פנקסי מילה היסטארי ממוהל רבינו עקיבא איגר, הצדיק רבי וואלף טעבין מפרעשבורג –
עם פרטים היסטוריים מביטול גזירת גילוח הזקן שביעי של פסח תקמ"ג
יומא דמהולתא: שני פנקסים [מוהל בוך] כתובים ע"י המוהל מומחה לפני יותר משני מאות שנים, הקצין השתדלן הצדיק רבי בנימין וואלף טעבין זצ"ל מפרנסי ומנהיגי העיר פרעשבורג.
מזכיר ומתאר את הברית מילה כאשר אותו צדיק וקדוש שר התורה רבינו עקיבא איגר זי"ע נכנס לבריתו של אברהם אבינו ע"ה.
שני פנקסי מילה בהם כתב למעלה מאלף ומאתיים בריתות, שערך במשך כחמישים וחמש שנים, משנת תק"ח ועד שנת תקס"ג. הפנקסים כוללים אלפי שמות ופרטים חשובים על מאות מבני המשפחות המיוחסות בעיר פרעשבורג, והקהילות החשובות שבסביבותיה, הלא המה קהילות הקודש קיצע, יערגין, ווינא ואייזענשטאט.
בפנקס הראשון נמצאה גילוי מרעיד, ברית המילה של רבינו הגאון הקדוש שר התורה מאיר עיני חכמים אשר כל בית ישראל נשען עליו מרן רבי עקיבא איגר זי"ע, שהתקיים בחודש חשון בשנת תקכ"ב. וזה לשונו בברית מספר רכ"א: "
יום ו’ עש"ק [ערב שבת קודש] ט’ מרחשון הייתי מוהל לבד אצל הילד עקיבא בן ש"ב התו’ ר’ משה גינז".
מעדות פנקס הזה שלפנינו עולים פרטים חדשים על תולדותיו של אותו צדיק רבינו הגאון הקדוש רבי עקיבא איגר זי"ע כדלהלן:
א. ברית המילה של רבי עקיבא איגר לא התקיימה בעיר אייזנשטאט מקום מגורי אביו, אלא בפרעשבורג – בה גרו הורי אמו (שאם לא כן היה רבי בנימין וואלף מצייין שהברית התקיימה באייזנשטאט, כפי שעשה כאשר ערך ברית מילה בעיר אחרת), ומסתבר שגם לידתו היתה בפרעשבורג עצמה.
ב. בווימפל [חגורה לספר תורה שהיה נהוג לעשות לזכות ילד הנולד] שעשתה אמו של רבי עקיבא איגר לכבוד ברית המילה שלו, מצויין תאריך לידתו ביום ה’ ר"ח חשון תקכ"ב. לפי זה, שמיני למילה חל ביום ח’ בחשון ולא ט’, כפי שנרשם בפנקס, וצריך לומר שהיתה זו מילה שלא בזמנה, או שנולד ביום ה’ בין השמשות.
בשנה שלאחר מכן רושם רבי בנימין וואלף (ברית רלג) את בריתו של "הילד שמואל בן ש"ב התו’ ר’ משה גינז" – אחיו של הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל.
בסוף הפנקס השני שתי סיפורים נפלאים, חתומות ע"י המוהל רבי בנימין וואלף טעבין. בראשונה מספר רבי בנימין וואלף על גזירת הקיסר פראנץ יאזעף השני בשנת תקמ"ג (1783 למספרם), "
שמחויבים היהודים הדרים במדינה זו לגלח את זקנם… ונשלוח פקודה זו לכל הקומידאטר שבמדינה זו, והמה ששים ושמחים כשיבא יום המוגבל…". רבי בנימין וואלף מספר על השתתפותו במשלחת מיוחדת שנסעה לווינא לפגישה עם הקיסר, על מנת לנסות לבטל את הגזירה. הוא מתאר את הפגישה עם הקיסר ביום שביעי של פסח,
כשעמדו לפניו "בבכי ובתחנונים, ונתמלא רחמיו עלינו", ומצטט את דברי הקיסר (בגרמנית, באותיות עבריות).
בסיפור השני מספר רבי בנימין וואלף סיפור מופת שאירע בעת "ברכת החמה" (המתקיימת אחת לכ"ח שנים) בעיר פרעשבורג, בחודש ניסן תקמ"ה. בזמן המיועד היתה הארץ מושלגת והשמים מלאים עננים והשמש לא נראתה, "והי’ ספיקא דדינא אם לא יראה החמה ביום ההוא אם מקדשין אותה", אך
הגאון רבי מאיר ברבי אב"ד פרשבורג, ציוה על כל הקהל להשכים למחרת ל"בית הכנסת הגדולה", ולאחר התפילה יצאו יחד לקדש את החמה "במקהלות וברוב עם" ולא אגודות אגודות. למחרת, באורח פלא, בדיוק בשעה המיועדת, זרחה לפתע השמש, לאחר כמה ימים מעוננים. הקהל קידשו את החמה, ושוב נעלמה השמש בימים הבאים.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
תיאור הפנקסים:
הפנקס הראשון נכתבו בתוכה תרי"ג (613) בריתות שערך רבי בנימין וואלף טעבין. הוא פותח בברית הראשונה שערך ביום ט’ תמוז תק"ח: "
היום יום ו’ עש"ק… תק"ח לפ"ק התחלתי במצוה זו להיות מוהל… ה’ יחזק ויאמץ את ידי להרבות ולהכניס בניו תחת כנפי השכינה, אמן".
הברית האחרונה בפנקס היא מיום ג’ דחנוכה תקל"ט, ורבי בנימין וואלף חותם ברשימה ארוכה, בתפילה והודאה על "שזכיתי להשלים המנין תרי"ג כמנין מצות עשה ול"ת [ולא תעשה]… ותחשב לי בזה כאילו הקרבתי לפניך על גבי מזבחך מנין קרבנות האלה, והם יליצו בעדי כשיגיע יום פקודתי…". בסוף הרשימה כותב את תאריך הולדתו: "נגמר בכי טוב היום יום ד’ ג’ דחנוכה תקל"ט, בירח שנולדתי בו במז"ט בשנת תצ"ג לפ"ק".
הפנקס השני פותח בברית שערך רבי בנימין וואלף ביום ג’ עשרה בטבת תקל"ט לנכדו: "זכני ה’ להתחיל המספר חדש בבן בתי הנולד לי במז"ט והיית סנדק ומוהל…". ומסתיים ביום כ’ אדר תקס"ג. באמצע הפנקס (ברית תט) כותב רבי בנימין וואלף: "יום ה’ כ"ח אדר, אחר שהקים ה’ אותי מחולי הקשה עלי מאוד זכיתי להחזיק במצוה זו כקדם להיות סנדק ומוהל…". גם בפנקס זה נכתבו תרי"ג בריתות, כשאחריהן חתימה ארוכה של רבי בנימין וואלף המודה לה’ על כי זכה "להשלים המספר של תרי"ג השני מילדי העברים אשר נמולו על ידי בעזרתו, ואקוה לה’ חסדו שאלו יצטרפו עם אלו המספר תרי"ג הראשון… והמה ימליצו בעדי…". בהמשך כותב כי טרח ויגע "
זה חמשים וחמשה שנים במצוה זו" [מכאן ומתאריך הולדתו שרשם בפנקס הקודם, עולה כי החל למול בהיותו בן ט"ו שנים]. לאחר קטע זה מתחילה חשבון חדש, וכתב ברית מילה וסנדקאות בראש חודש ניסן באותה שנה.
את הבריתות ערך רבי בנימין וואלף בעיקר בעירו פרעשבורג, אך גם בקהילות החשובות בהסביבה, כגון יערגין הסמוכה, קיצע, ווינא ואייזענשטאט. חלק מהבריתות נעשו בשיתוף עם אנשים שונים, כפי המנהג בימים מקדם לחלק את המצוה לשני מוהלים: כשאחד עושה את ה"מילה" (החיתוך) והשני את ה"פריעה". בין האנשים שנרשמו כשותפים למצוה היו: "הרב הגאון אב"ד דקהילתנו" – הלא הוא הגאון רבי יצחק הלוי לנדא (רבי יצחק דוקלא) בעל אמרות טהורות ומעיני הישועה, ששימש כאב"ד פרעשבורג באותם ימים (בפנקס הראשון, בריתות קפ"ה, רכ"ג, רכ"ח, ר"ל). הגאון רבי צבי הירש ברודא אב"ד קיצע, בעל ‘ארץ צבי ותאומי צביה’ (בפנקס השני, בריתות תקי"א, תקע"ב), הגאון רבי הירש לבוב (דיין בפרעשבורג וגיסו של המוהל רבי בנימין וואלף). מוהלים נוספים: ר’ קלמן שטאמפי, ר’ קאפיל או"ה, ר’ הירש פלוהן, ר’ משה טריבטש ור’ אייזיק ראב (רובם אנשים ידועים בפרעשבורג, עיין אודותם בספר ‘אבני בית היוצר’, לפי מפתח השמות).
מלבד זאת, נרשמו בפנקס ילדים נוספים שנימולו ע"י רבי בנימין וואלף ונתפרסמו לימים כגדולי תורה:
הגאון רבי אברהם ליטש סג"ל ראזענבוים, תלמיד רבותינו הגאונים המהר"ם באנעט והחתם סופר, מח"ס שו"ת בן יהודה (עיין אודותיו באישים בתשובות החת"ס עמוד כח), בפנקס ב’ ברית תר"ו.
הגאון רבי מרדכי ליב לאשברין, תלמיד הגאון המהר"ם באנעט, אב"ד זשאמבאקרעט (עיין אודותיו באישים בתשובות החת"ס עמוד רעה), בפנקס א’, ברית תקס"ט.
בניו של הגאון רבי מרדכי טאסק ראב"ד פרעשבורג. בריתות רפ"ז, תע"ח, תק"ו, תרי"א.
בניו של הגאון רבי דניאל פרוסטיץ, ראב"ד פרעשבורג. בריתות תקכ"א, תקפ"ב.
והילד צבי הירש בן הגאון רבי יעקב קאפיל אלטקונשטאט אב"ד קארלבורג. ברית תר"ג.
כותב הפנקס, פרנס ומנהיג קהילת פרשבורג, רבי בנימין וואלף טעבין, נולד בשנת תצ"ג (כפי שעולה מעדותו בפנקס שלפנינו) למשפחה מיוחסת וותיקה בפרעשבורג, שבניה שמשו כמנהיגי ופרנסי הקהילה. היה מחותנו של הנודע ביהודה. נודע בצדקותו והיה מהדר מאד במצות מילה. נדיב מחזיק תורה ובעל צדקה. בפעולות השתדלות ועסקנות שלו למען יהודי עסטרייך-אונגארן הצליח לבטל כמה פעמים גזירות שנגזרו על היהודים (כדוגמת הסיפור שמובא בסוף הפנקס השני על גזירת גילוח הזקן). לאחר פטירת הגאון רבי מאיר ברבי אב"ד פרעשבורג, נתמנה ע"פ צוואתו לאפוטרופוס על נכסיו והוציא לאור את חידושי מהר"ם ברבי חלק ב’ (פראג תקנ"ג). נפטר בשנת תקס"ט,
ובעת פטירתו נספד ע"י מרא דאתרא רבינו הגדול מרן החתם סופר זי"ע, שכתב עליו "צדיק מפורסם לשבח, מנהיג הקהילה ימים ושנים".
פנקסי המילה שלפנינו היו ברשותו של הגאון המפורסם רבי יצחק ווייס זצ"ל אב"ד ווערבוי, ומהם לקח חומר רב לתולדות הקהילה לספרו ‘אבני בית היוצר’ (פאקש תר"ס, עיין שם פרק נ"ז).
שני פנקסים. פנקס א’: [58] דף. 14 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. כריכת עור מקורית עם עיטורים. פנקס ב’: [59] דף. 15 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. כריכת עור מקורית מעוטרת. עם הטבעת שם בעלים: "זה שייך להקצין מהור"ר וואלף טעבין יצ"ו נעשה בר"ח טבת תקל"ט לפ"ק פה פרעשבורג". מצב כללי של שני הפנקסים טוב ויפה. כתמים, כריכות מקורית מפוארת.
