לא מצוי יקר המציאות – מכתב ברכות מהרה"ק רבי יצחק מוויליעפאלי זצוק"ל
מכתב נדיר ביותר בכתב ידו וחתימתו בקודש של האדמו"ר הרה"ק רבי יצחק מוויעלעפאלי (ר’ איציקל וויעלעפאלער), הכותב לבן אחותו הגה"ח רבי אהרן קינדערפריינד, בן הרה"צ רבי יצחק יודא והרבנית רבקה שהיתה אחות רבינו (מאמו).
במכתבו מבאר רבינו את העיכוב במשלוח מכתבו מפאת טרדתו במצב בריאותו של בנו רבי שלמה, ומברכו על הזיווג שעשה לבתו "שיהי’ לאריכות ימים ושנים…"
ושיראה מהזיווג "נחת ורחבה ודור ישרים" ומסיים בברכת "כתיבה וחתימה טובה" ובחתי"ק "
הק’ יצחק ליפשיץ".
הרה"ק רבי יצחק (איציקל) ליפשיץ מוויעלעפאלי (תרל"א-תש"ג) האדמו"ר מוויעליפאלי בדור השלישי, בשנת תרל"א בקירוב הוא נולד לאביו הרה"ק רבי נתן נטע ליפשיץ (רבי נטע’לע) שהיה נכדו של ה’אריה דבי עילאי’ וחתנו של אבי השושלת הרה"ק רבי שלמה זלמן פרענקל. כבר מימי נערותו ניכר כי נועד לגדולות ונצורות, רבינו למד בישיבתו של הרה"ק רבי שלמה הראשון מבאבוב שקירבו עד מאוד, והיה מכבדו לזמר בשולחנו מדי שבת את הפיוט ‘אשת חיל’. בכמה וכמה עובדות ניבא הרה"ק מבאבוב על עתידו של רבינו כ ‘רבי’ ופועל ישועות. הוא נישא לבתו של רבי יהושע דומ"ץ בקראסנא, ועוד בחיי אביו כאשר קיבל על עצמו את עול הרבנות בווישניצא, החל לכהן כאב"ד וויעליפאלי. לאחר הסתלקותו של אביו הרה"ק רבי נטע בשנת תרע"ה, סירב רבינו למלא את מקומו וגירש מעל פניו את החסידים, עד אשר גברה עליו ידם והוא עלה על כס האדמורו"ת. הוא נודע בקדושתו ופרישותו העצומה מכל סרך ונדנוד של עולם הזה, היה ידוע כבעל מופת גדול, בין חסידיו היה גם הגה"ק רבי שמעול’ע זעליחובע’ר המשגיח דישיבת חכמי לובלין. בשנות המלחמה הנוראה נרצח רבינו עקה"ש ביום ג’ באלול תש"ג בגעטא ‘באכניא’ כשהיה זקן בן למעלה מ80 שנה.
