מכתב קנאות אש קודש מתלמידי השרף הנורא רבי יהושע ליב דיסקין מבריסק זצוק"ל
כתב התחייבות מיום י"ט אייר תרנ"ח, עם חתימות נקיי הדעת שבירושלים רבני הכולל סובאלק ולאמזא, להמשיך בדרכי המלחמה של הגה"ק המהרי"ל דיסקין זי"ע, מתחייבים הם על עצמם ועל זרעם, שכל אחד שיהיה לו איזה שייכות עם השקאלעס וביביליאטעקן, יאבד זכותו מלקבל תמיכה מקופת הכולל.
עם הוספה בכתי"ק וחתימת ידו של הגה"ק מרא דארעא ישראל רבי יוסף חיים זאנענפעלד זי"ע.
כאשר משנאי ד’ נשאו ראש לייסד בתי ספר ללימוד חכמות זרות בפלטרין של מלך עיה"ק ירושלים ת"ו, התאזר בגבורה הגה"ק מרא דארעא ישראל מהרי"ל דיסקין זי"ע, ויצא נגדם במלחמת אש קודש ובחרב פיפיות, ואסר בחרם חמור ובפולסא דנורא מלהשתתף עמהם באיזה אופן וצורה. ותיקן בקרב הכוללים שבעיר ד’ שמה, אשר כל מי שיהיה לו איזה שייכות עם בתי ספר המוחרמים יאבד זכותו מלקבל תמיכה מקופות הכוללים אף פרוטה אחת, ותקנה זו עצר בעד המשחית, והרבה אנשים נמנעו עבור זה מלתת יד לפושעים.
עם פטירת אותו צדיק הגה"ק מהרי"ל דיסקין זי"ע ביום כ"ט טבת תרנ"ח, מורא עלה על ראש נקיי הדעת שבירושלים שתחלש כח הקדושה ח"ו. ע"כ התאספו יחד בני הכולל סובאלק ולאמזא ועשו תקנה גמורה וקבלו עליהם ועל זרעם שלא לתת תמיכה מקופת הכולל למי שיהיה איזה שייכות עם השקאלעס האסורים, ובאו על החתום כל בני הכולל, ביניהם הרבה מגדולי ירושלים של מעלה.
בשולי הכתב בא על החתום תלמידו הגדול וממשיך דרכו בקודש של מהרי"ל דיסקין, הגה"ק רבי יוסף חיים זאננענפעלד זי"ע, לתת תוקף ואישור לדברי הברית.
להלן רשימה מחלק מהחתימות, הלא המה:
הגה"ק ר’ יהושע צבי מיכל (ר’ הערש מיכל) שפירא זי"ע (ת"ר-תרס"ו), בעל ציץ הקודש, תלמיד הגאון בעל זית רענן מקוטנא, ואיש סודו של מהרי"ל דיסקין. הי’ איש קדוש וטהור, חסיד ועניו, גאון מובהק וצדיק יסוד עולם, משים לילות כימים בנגלה ובנסתר במסירת נפש, כל ימיו חי בפרישות, העמיד תלמידים הרבה ורבים השיב מעון, ומעולם לא קיבל שום שררה.
הגה"צ ר’ טובי’ ראזינטאהל זצ"ל (-תרס"ג), מלומדי ישיבת עץ חיים בחורבת רבי יהודה החסיד, חריף ובקי, סיני ועוקר הרים בבקיאות בש"ס ובפוסקים. הי’ מגדולי הלוחמים בהיתר המכירה, וחבר ספר הלכה מבוררת בדיני שמיטת הארץ.
הגה"צ המפורסם ר’ יודא יודל ארי’ ליב קוואל זצ"ל (-תרס"ה) הרב מראדין. הי’ מפורסם ברוב צדקותיו, כל ימיו עסק בתורה ועבודת ה’ והרבה פעלים לתורה. עלה לירושלים בשנת תרמ"ה, וחבר ספרי ערי יהודה ומבצרי יהודה.
הגה"צ ר’ זרח ראובן בראווערמאן זצ"ל (-תרצ"ח), תלמיד הנצי"ב והג"ר נחום מהוראדנא, בשנת תרמ"ז עלה לא"י ונתדבק במהרי"ל דיסקין. עמד בראש ישיבת מאה שערים, והי’ גדול תורה ובצדקות, והרבה לעסוק בחסד.
הג"ר שלמה מנחם וויינטרויב (לאמזער) ז"ל (-תרצ"ט), גאון וצדיק חסיד ועניו, מיקירי ירושלים, מגדולי חכמי ולומדי ישיבת תורת חיים מיום הוסדה.
הג"ר יהודא בלומענפעלד ז"ל (תק"ף-תרע"א) הנקרא ר’ יודל לאמזער, הי’ תלמיד הזית רענן והאמרי בינה, ומבאי ביתו של מהרי"ל דיסקין. ישב כל ימיו על התורה ועל העבודה, הרביץ תורה רבות בשנים בתלמוד תורה של האשכנזים הפרושים בחצר החורבה (לימים ת"ת וישיבת עץ חיים).
הר"ר משה צבי לעווינזאהן ז"ל (תר"ח-תר"ע), בשנת תרכ"ח עלה לארץ ישראל, והי’ מאגודת מיסדי הישוב בשנת תרל"ה, חבר ספר הברית והזכרון.
הג"ר דוד זאב טיקטין ז"ל (תרכ"ו-תרפ"ה) תלמיד ישיבת וואלאזין, בשנת תרמ"ד עלה לארץ ישראל שם למד בישיבת עץ חיים. כל ימיו למד ולימד מתוך דחקות ועניות, ונסמך להוראה מהרידב"ז והג"ר חיים ברלין ועוד, והי’ דיין בחורבת ריה"ח, ומראשי ומנהלי ישיבת עץ חיים, וגם יסד את בית ועד לחכמים בירושלים.
