בקשה נמרצה זועק לעזרה עם חתימות קדשם הה"ק רבי דוד’ל מלעלוב והתורת חסד מלובלין זצוק"ל
מכתב המלצה ארוך ונאה, עבור השלוחי דרחמנא רבי אלטר מנחם קלונימוס ב"ר ברוך בנימין זאב וויינשטאק, ורבי יחיאל פישל ב"ר יהודה ליב לינדר, שניהם מנקיי הדעת שבירושלים של מעלה, ומצאצאיהם משפחות עניפות וחשובות. בחתימת יד קדשם של צדיקי ירושלים נשיאי כולל פולין, גדול אדמו"רי ארץ ישראל
הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידערמאן מלעלוב, הגה"ק רבי שלמה זלמן בהר"ן לעווי, והגאון הקדוש מגדולי חסידי חב"ד בעל תורת חסד מלובלין (עם תוספת בכתי"ק). ירושלים, תרס"א.
מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים מתוקן, עם פגיעה במספר תיבות.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
במכתבם הארוך קורעת לב, מתארים קדושי ירושלים בדברים נלהבים את המצב הנורא השורר בארץ, רעב וצמא שגרם מגיפה רח"ל, ובסיבתם נקלעו אנשי כולל פולין "בעול חובות גדולות ועצומות".
"…
אחיכם בני פולין תושבי עיה"ק ירושלים תו"ב, הנם היום ברעה גדולה מאד, רעבים ללחם וצמאים למים בלי שום הפרזה כלל, כי כל ימות החורף היתה השמים כנחושה, אל יורה ואל מלקוש. ולבינו יסתער בקרבינו בראותינו כי כשל כוחינו, ואזלת ידינו לנהלם בלחם ומים, כי לדאבון לבינו חמת ה’ נתכה על עירינו זה שלוש שנים, ו
הוכחנו במכאובות ומחלות אנושות אשר בעוה"ר השמה את עירנו… ולבינו ימס כמים בראותינו עדה גדולה ונכבדה, בעלת אלף וחמש מאות נפש כ"י, דמם נגר כמים במורד…"
לאחר החתימות נוסף קטע שלם בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון האדיר בעל תורת חסד מלובלין: "
גם אני לא יכלתי להתאפק מלבקש רחמים בעד עניי כולל ווארשא, שיחישו עזרה ע"י המשולחים הנ"ל, ולחזק ידיהם בכל יכלתם. ומצוה רבה זו תעמוד להם, ויבא שכמ"ה [שכרם מן השמים] בזה ובבא בכל ברכות טוב, דברי המעתיר שניאור זלמן שהי’ אבד"ק לובלין, וכעת פעה"ק". (מכתבים וחתימות ממנו יקרי מציאות מאוד).
בתחילת ובסיום המכתב מברכים הצדיקים את התורמים בברכות עצומות: "
ובזכות זה ירחם ה’ עליכם לשמרכם מכל רע, ולהשיבכם אל המנוחה ואל הנחלה, בשוב ה’ את שבות עמו בעלות לציון מושיעים ודוד מלכם בראשם בב"א".
בשולי המכתב מוטבעת חותם האדמו"ר מלעלוב "דוד צבי שלמה בהרה"צ ה"ק ר’ אלעזר מנחם בידערמאן זצללה"ה", וכן חותמת גדולה במיוחד של "מחוז פולין הישובים בארבע ארצות החיים: ירושלם, חברון, צפת, טבריא תו"א".
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידערמאן [תר"ד-תרע"ח], גדול אדמו"רי ארץ ישראל ומנהיג קהילות החסידים. בנו של האדמו"ר רבי אלעזר מענדל מלעלוב ונכדו של הה"ק מלובלין. קדוש וטהור היה הרבי מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע זקינו האדמו"ר רבי משה מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מריזשין, אמר הריזשינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקארלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מענדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחענטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". הרבי היה ממונה על כולל ווארשא ופעל להרחבת היישוב ותמיכה ביוצאי פולין. כן עמד בראש ישיבת חיי עולם הירושלמית. היה נערץ על כל תושבי העיר מתנגדים כחסידים, כולל היישוב הערבי והשלטונות הטורקיים, ובכל עת צרה כללית או פרטית היו משחרים לפתחו לברכה וישועה. דברי תורתו יצאו בספר "לקוטי דברי דוד", ירושלים תשכ"ח.
הגאון רבי שניאור זלמן פראדקין-לאדיער [תק"צ-תרס"ב], נקרא בעל ה"תורת חסד" מלובלין, נודע מגיל צעיר כ"עילוי" וגאון מופלג והיה אחד מגאוני דורו המפורסמים. נולד בלאדי והיה מגדולי תלמידי האדמו"ר מליובאוויטש הה"ק בעל ה’צמח צדק’. בצעירותו שימש כאב"ד הקהלה החסידית בדווינסק ומשנת תרכ"ח נתקבל לאב"ד לובלין במשך 28 שנים. בשנת תרנ"ב עלה לירושלים, היה אחד מגדולי התורה בירושלים והיה ראב"ד ‘החסידים’ בירושלים עד לפטירתו. על מצבתו נכתב "רבן של כל ישראל".
הגה"ק רבי שלמה זלמן בהר"ן לעווי [תקצ"ה-תר"ע], מגדולי ירושלים המתנגדית ומראשי עסקניה. גאון עניו וקדוש, כיהן כראש ישיבה ב"ישיבת הר"ן" שהקים לזכר אביו הגאון הקדוש רבי נחום משאדיק. בין תלמידיו הבולטים היה אחיו רבי דוד בהר"ן ורבי גרשון לפידות. עם עלייתו ארצה של הגה"ק רבי יושע לייב דיסקין. הוא הסתופף בקבוצת תלמידיו הקרובה שנקרא ‘חבורת האריות’, והפך להיות לאיש סודו של המהרי"ל. נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים ולימים אף שימש כדיין בבית הדין של המהרי"ל.
