מכתב פרטי נדיר ביותר מהרה"ק רבי שמואל וויינבערג מסלאנים זצוק"ל למשפחתו ב’חצר’ סלאנים
מכתב פרטי מאת הרה"ק רבי שמואל וויינבערג "הדברי שמואל" מסלאנים, אל אביו ואמו, בני ביתו ואנשי שלומו ב’סלאנים’ – זאת חנוכה, בין השנים תרמ"ד לתרנ"ט.
הרה"ק זצ"ל נוהג היה לסובב על פני כל המדינה למען איסוף מעות ארץ ישראל, את מכתבו זה כתב כפי הנרא בעיצומו של אחד ממסעותיו האמורים, והוא
נשלח לאביו ואמו, הרה"ק רבי מיכל אהרן, בנו של הה"ק בעל ‘יסוד העבודה’, והרבנית חיה דוואשא, לבני ביתו, ולאנשי שלומו, והוא מודיע כי ממתין הוא לב’ מכתבים – האחד ששלחו לו מביתו, והב’ מהחסיד המופלג רבי אליעזר הכהן – רבי לייזשע, שהיה מראשי החבורה בארץ הקודש – המתעתדים להגיע אל אדריסתו במקום ששוהה בו, ולאחר מכן ישים לדרך פעמיו לשוב לביתו לשלום.
בסיום דבריו הוא דורש בשלום זקנתו "
הרבנית הצדקנית שתחי’" היא אשת חבר של ‘היסוד העבודה’ שעלתה לאחר איזה שנים לארץ ישראל.
הרה"ק רבי שמואל וויינבערג – ה’דברי שמואל’ מסלאנים (תר"י-תרע"ו) היה האדמו"ר החמישי בשושלת לעכוויטש/ קאברין/סלאנים. רבינו נולד לאביו הרה"צ רבי מיכל אהרן וויינבערג שהיה בנו של הרה"ק ה’יסוד העבודה’ מסלאנים ולאמו הרבנית חי’ דוואשא, בימי בחרותו ביקר פעמיים בארץ ישראל בשליחות זקינו על מנת לבקר החסידים שדרו בטבריא, נישא לנכדתו של הרה"ק רבי שלמה מלענטשנא. רבינו ברח מן הכבוד בכל כוחו וביקש מזקינו רשות שלא לשבת על ידו ב’טיש’, ושלא יתנהג אליו כאל נכד אלא כמו אל איש מן השורה, הוא הרבה להסתופף גם אצל צדיקי הדור כמו הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב, מקן הקדוש ה’דברי חיים’ מצאנז שהתבטא עליו ש’ארבע מאות שנה לא היתה כנשמתו בעולם’, הרה"ק מהוסיאטין’ ועוד. לאחר הסתלקות זקינו, סירב בתוקף לקבל את נזר הנשיאות, ואף שלח מכתב מלא בדברי ענוה מפליגים לרבו הרה"ק מטשארטקוב, כאשר הוא מתחנן להסיר מעליו את עול ההנהגה. אולם לאחר שההר"ק מטשארטקוב הורה לו, הוא עלה על כס האדמורו"ת והחל להנהיג את החסידים שהיו כרוכים אחריו בעבותות של אהבה. כאבותיו ורבותיו עמד אף הוא בנשיאות כולל רייסין שהוקם ע"י הרה"ק רבי מענדל’ע מוויטעבסק והרה"ק מקאליסק ושלח כספים רבים לבני הכולל בערים שונות. בשנת תר"ס הוא הקים באמצעות חסידו הגה"ק רבי משה קליערס אב"ד טבריא, את ישיבת ‘אור תורה’ על ציון רבי מאיר בעל הנס. הוא עסק גם בעניני הכלל ופעל להקמת ארגונים לחיזוק הדת כמו ‘כנסת ישראל’ ו’מחזיקי הדת’ ועוד. רבינו נסתלק בתוך המלחמה העולמית הראשונה בשנת תרע"ו. דברי תורתו נדפסו בספר ‘דברי שמואל’.
