לא נדפס! – תשובה חשובה וארוכה של התורת יקותיאל מדיערעש – תרצ"ד
תשובה ארוכה להלכה שלא נדפסה(!) בעניין כריית קבר לאדם בחיים חיותו, ששלח הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה ראזענבערגער אב"ד דיערעש, אל הגאון המפורסם רבי יצחק מאיר מארילוס אב"ד מיהאלען ובוקארעסט.
דף אחד כתוב משני צידיו. קרע עם חסרון בטעקסט, סימני קיפול. מצב טוב.
מתשובתו של רבינו נראה כי תוכן השאלה הוא על דבר אדם אחד שאביו נלקח לבית עולמו וכרה לו קבר, והכין אצל אומן מצבה יקרה להעמיד על הקבר, כעת בא האיש לשאול האם מותר לו לכרות קבר נוסף גם לאמו בחיים חיותה, ליד קבר אביו קודם פטירתה, וזאת משום שאם יעמידו את המצבה, אזי לאחר אריכות ימיה של אמו כשיחפרו את קברה, תוכל המצבה להנזק.
לאחר ברכת השלו’ כותב רבינו, שכבר כתב בענין שאלתו ויצווה לשלוח לו את תשובתו שנכתבה באריכות דברים, וכעת יכתוב לו בקיצור, אך גם כאן הוא מאריך ביותר על פני ב’ עמודים גדולים, לבאר מדוע אין לנהוג כן בשום פנים ואופן, אף שנהגו כן בזמן הש"ס, אך בדורות שלאחמ"כ לא נהגו כן, ויש בזה משום פתיחת פה לרעה, כי "יחפרו קבר וישאלו בטח למי חופריו, ויאמרו לאמו…" וכן יש בכך משום סכנה, כפי שכתב ה’ספר חסידים’ שאם מניחים קבר פתוח כל הלילה יכול למות ח"ו אחד מבני העיר.
רבינו מביא ג"כ כדרכו בכמה מקומות את דברי הרשב"א, על כי "כל מנהג יש לו יסוד דור אחר דוד עד משה רבינו", וכותב כי אדרבה, היות וכ"כ חפץ האיש לכבד את אבותיו במצבה יקרה וכו’, אזי יחפוץ לקיים מצות כיבוד אב ואם, שלא לחצוב קבר לאמה בחייה, ולהקדים ח"ו את הפורענות.
בסיום התשובה וקודם חתימתו,
מוסיף רבינו בכתי"ק מספר שורות: ולדעתי ידבר על לב האיש הנ"ל שלא יכניס עצמו בסכנה ובכל אשר יפנה יצליח, באעה"ח ביום א’ מטות מסעי תרצ"ד, פה דיערעש יצ"ו. ידידוש"ת בלונ"ח
הק’ יקותיאל יהודה ראזענבערגער אבד"ק דיערעש והגליל בעה"מ שו"ת תורת יקותיאל. כמו"כ מופיעות שלוש חותמות של רבינו.
הגאון רבי יקותיאל יהודה ראזענבערגער (תרמ"ה-תש"ד) שימש בדיינות ורבנות דיערעש [מארמאראש, אונגארן] משנת תרס"ז. מחבר שו"ת ‘תורת יקותיאל’. עמד בקשרי הלכה ושו"ת עם רבותיו וגדולי דורו, בעל ערוגת הבושם, בעל עצי חיים, והי’ מגדולי חסידי הגה"ק מסאטמאר זי"ע, נספה בשואה.
