"לילדי מדינתינו הוא לפוקה ולמכשול ח"ו" – מכתב האדמו"ר הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע נגד הבית ספר של הרב דר. יונג בעיר קראקא – תרס"ו
מכתב עם חתימת יד קדשו של הרב הקדוש אדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא אל הגאון רבי מאיר יונג אב"ד אונגאריש בראד, בשנת תרס"ו בערך. לבקשו שלא לקבל בחורים מגאליציא בבית ספר שלו שמערבים שם גם לימודי חול.
מצב טוב מאוד –
מכתבים של הרה"ק המהרי"ד מבעלזא נדירים מאוד ובפרט במצב מפואר כזה!
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
הג"ר מאיר צבי יונג (תרי"ט-תרפ"א) מתלמידי המהר"ם שיק, החתן סופר, השבט סופר והג"ר שלמה זלמן שפיצער, ומיוצאי ישיבת הג"ר עזריאל הילדסהיימער, ולמד באוניברסיטת מרבורג, תפס ברעיון של "תורה עם דרך ארץ", כאשר נתקבל לרב בקלויז בעיר מנהיים בגרמניא, ואח"כ לאונגאריש בראד בטשעכי, שם הצליח לפתוח בית ספר מעין בית הספר שיסד ר"ע הילדסהיימער בשעתו באייזנשטאדט, לאחר מכן ניסה לייסד מוסד ברוח זה בקראקא בסביבות תרס"ה, בכוונה רצוי’ להמשיך הילדים שאינם לומדים בבתי מדרשות לתורה וליהדות, אך מוסד זה התקיים רק זמן קצר עקב התנגדותם של כל גדולי גאליציא כי אין למוסד כזה מקום בגאליציע, ונתעוררה סערה גדולה מגדולי ישראל בכל המדינות להכריז איסור עליו, מפני שראו בכל נסיון של שינוי קל באופן החינוך המקובל, סכנה להיהדות הנאמנה,
הגאונים המהרש"ם מברעזאן והגאון בעל הרי בשמים פירסמו את התנגדותם החד משמעית מעל דפי עיתון מחזיקי הדת (י"ז-כ"ט אלול תרס"ו), גם
הרה"ק האבני נזר מסאכטשאב והישמח ישראל מאלכסנדר זי"ע, הגה"ק בעל דרכי תשובה ממונקאטש, הרה"ק מציעשנוב, האדמורי"ם מאנטיניע ואלכסנדר, וגדולי הרבנים באונגארן ובראשם והקרן לדוד זצ"ל יצאו במכתבים חריפים נגד מזימה זו.
כנראה שבצר לו ניסה הדר. יונג את מזלו לקבל את הסכמתו של הרה"ק מבעלז על תוכניתו, ונסע לבעלז לדבר על לב הרה"ק שיעמוד לצדו, אבל נענה בשלילה והתנגדות נמרצה מהרה"ק מבעלז שהסביר לו את גודל הסכנה בדבר לילדי ובחורי מדינת גאליציע, על אף שאולי הי’ זה לתועלת במדינת אשכנז ללחום נגד הרעפארמער, אבל במדינת גאליציע הוא לפוקה ולמכשול ח"ו.
כאשר כתב שוב הדר. יונג מכתב בענין זה להרה"ק מבעלז, השיב לו הרה"ק המכתב שלפנינו, הוא פותח בברכה חמה אליו בכל עניניו, וממשיך בבקשה היוצאת מלב טהור אשר אש תוקד בקרבו על מצב החינוך של בחורי ישראל, "
אמנם עצור במילין לא אוכל, לבקשו שלא לקבל תלמידים ממדינת גאליציע לבית הספר שלו" כאשר דברתי עם כבוד תורתו איך שלילדי מדינתינו היא לפוקה ולמכשול ח"ו, כאשר ראינו בעינינו התלמיד מפה הידועה לו".
איזה שנים אחרי זה בשנת תרע"ב בתקופה אשר כמה מבני הנעורים נחמצו וירדו מן הדרך ל"ע, היו איזה רבנים ואדמורי"ם שרצו לעשות חדר כללי שילמדו לימודי קודש שיכלול הלכות ודרכי היהדות ובנוסף לכך גם לימודי חול, בכדי שלא יאבו לחפש אחר מקומות עקלקלות, והיה אסיפה גדולה מזה בעיר טשערנאוויץ, והשתתפו שם גם צדיקים וגדולים, ואילו כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זצ"ל לא השתתף באסיפה, ואמר אז אחד האדמורי"ם שהשתתף שצריכין להפסיק את פעולתם, באמרו "
אונז וועלן זיך אהנארבעטען און אהנארבעטען, און וועט קומען דער בעלזער רב מיט א דריי מיטן ספאדיק און וועט אלץ אהנווארפען". ואמנם כן הי’ כאשר הגיע לאזני הרה"ק מבעלז החלטת האסיפה לייסד חדרים כאלו נכנס בעובי הקורה לבטלו, וכתב כמה מכתבים בענין זה.
ליתר פרטים על מערכה זו ראה אגרות שפירין עמוד קנ"ג, נוטרי מורשת עמ’ קי"ב, קובצי הדרום חוברת י"ח י"ט כ’ כ"א כ"ב, אדמור"י בעלז ח"ג עמ’ רע"ו, תולדות הגאון בעל הרי בשמים עמ’ תס"ו.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
וז"ל המכתב קודש בשלימות:
בעה"ש בעלז
כבוד ה"ה הרה"ג המפורסים כליל המדעים, כש"ת
מוה"ר מאיר נ"י אבד"ק אונג. בראד מכונה ד"ר יונג.
אחדש"ה, מכתבו הגיעני, והנני נותן לו את ברכתי אשר השי"ת יעזרי’ בכל ענינים לטובה, ויניחי’ במעגלי צדק, ולא יריעו ולא ישחיתו לכת"ה הן בחפצי שמים והן בעניני עולם.
אמנם עצור במילין לא אוכל, לבקש מאת כת"ה שלא לקבל תלמידים לבית הסופר שלו ממדינת גאליציע, כאשר דברתי בעפ"י עם כת"ה איך שלילדי מדינתינו היא לפוקה ולמכשול ח"ו, כאשר ראינו בעינינו התלמיד מפה ק"ק הידועה לו. ובזה אסיים ואו"ש.
[מכאן ואילך בכתב יד קודש הרה"ק מבעלז]
דברי המברכו בכוח"ט בתוכ"י הק’ ישכר דוב מבעלזא
