ב"ה אני מתנהג את עצמי כאשר דעתו הטהורה נוטה – מכתב מאדמו"ר הגה"ק רבי צבי הירש מקרעטשניף זצ"ל שנשלח אל רביה"ק מסאטמאר זי"ע
מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי צבי הירש ראזענבוים מקרעטשניף זצ"ל (שהי’ נקרא בחיבה "ר’ הערשעלע קרעטשניווער") בראשית שנות הנהגתו, הוא מאריך לתאר את מצבו ומצב היהדות בכפר אתא, ומבקש תמיכה עבור הביהמ"ד והתלמוד תורה שיסד ע"ד ישראל סבא, מתוך דבריו ניכר גודל התבטלותו והתקשרותו למרן הה"ק מסאטמאר זי"ע.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
נכתב ביום ה’ פ’ בשלח תשי"ב מכפר אתא, בראש מכתבו מבקש סליחה על מניעת כתיבתו עד הלום, כי יודע גודל טרדת הרה"ק מסאטמאר שנוהרין אליו אלפים מישראל, ומה לי ליקח זמנו ללא צורך, "
אבל אליבא דאמת אני מקושר אליו באהבה וחיבה ובעבותות מקושרת קשר של קיימא, וב"ה שאני מתנהג את עצמי ג"כ כאשר דעתו הטהורה נוטה, ואני תפלה לד’ שיעמוד לימיני לבל אכשל ח"ו".
הוא ממשיך לתאר עד כמה שקשה במקום מושבו להחזיק בשיטת מרן מסאטמאר, מחמת גודל הרדיפות על זה, ואינו נוטל שום תמיכה מהציונים, אפילו כרטיס מזון.
הוא מבקש ממרן ז"ל לעמוד לימינו בתמיכה הוגנת למען קנין בנין לדירה וביהמ"ד, "כי אני יושב פה בצער גדול בדירה דחוקה מאוד, ונוגע ממש לפיקוח נפש ח"ו לבני ביתי שיחי’, וגם הביהמ"ד קטן מהכיל שאין לשער, וכמה אנשים עזבו אותי מחמת שאין מקום לא לישב ולא לעמוד, ובטוח אני שכ"ק מרן ש"ב שליט"א בל ישוב פני ריקם".
עוד מודיע שזה יותר משנה שנתייסד על ידו תלמוד תורה בכפר אתא, ללמוד רק בדרך ישראל סבא כאשר קבלנו מאבותינו ורבותינו הקדושים נ"ע, שם הת"ת הוא "מוסד ילדי שלומי אמוני ישראל", ועתה צריכים גם כסף, "ובעת הריוח נא לזכור גם את הת"ת שלנו, וצריכים עוד סייעתא דשמיא שיהי’ לו קיום מכמה טעמים וד"ל".
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
כ"ק אדמו"ר רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף-סיגעט המכונה בהערצה ‘רבי הערשעלע’ (תר"פ-תשס"ו) מהצדיקים המפורסמים בירושלים, נערץ ע"י המוני ישראל. נולד לאביו הרה"צ רבי ניסן חיים מבראדשין בנו של הגה"ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף זצ"ל. מילדותו היה ידוע כילד מחונן והוא נשלח בגיל 9 להתגדל בחצר זקינו בסיגעט, שם למד עמו עד הבר מצוה. לאחר הבר מצוה נסע ללמוד בישיבת סטניסלאב, שם כונה בהערצה ‘העובד’. אחרי המלחמה עלה לארץ ישראל והיה מבחירי תלמידי מרן מהרי"ץ דושינסקיא. עוד בבחרותו החל לערוך שולחנות ‘טישן’. לאחר חתונתו עם בתו של כ"ק האדמו"ר רבי חיים מרדכי מנדבורנא, נשלח על ידי הרה"ק רבי אהרן מבעלז לקרית אתא (אז נקראה כפר עטה) והקים שם קריה בשם שיכון סיגעט עם ישיבה ותלמוד תורה. משם הוקמה והתפתחה חסידות קרעטשניף-סיגעט בארץ ובעולם. בשנת תשמ"ב עבר לירושלים, והקים שם בית מדרשו. היה ידוע בעבודתו בעיקר בשבת, שבו היה מתפלל בהתלהבות גדולה, וערך שלחנו שעות ארוכות, בהם הלהיב את חסידיו לקדושת שבת. למרות שהיה קנאי קירב וכבד כל יהודי ולחצרו נמשכו רבים רבים שאינם מבין חסידי קרעטשניף.
