מי שיש לו אמונה לא יכול לחשוב שע"י קביעת עתים לתורה יחסר לו ח"ו פרנסתו! – מכתב נורא ממרן רביה"ק מסאטמאר זי"ע בגודל חיוב קביעת עתים לתורה בבית המדרש! – חנוכה תשכ"ח
צוואתו הקדושה – אחד ממכתביו האחרונים שכתב לפני שנפל למשכב בחודש שבט שנת תש-כח
מלא חיזוק באמונה וברכות מאליפות
מכתב ממרן רביה"ק רבינו יואל טייטלבוים אב"ד סאטמאר זי"ע שכתב בכתב ידו הקדושה ביומי דחנוכה שנת תשכ"ח, בכדי לשלוח ולהפיץ לכלל אנ"ש תלמידיו וחסידיו, בגודל החיוב להתאסף בכל יום ויום בביהמ"ד בשעה קבועה ללמוד התורה ברבים כל אחד כפי השגתו.
נכתב על גבי שלשה גליונות.
מצב טוב מאוד.
נדפס ב"דברי יואל מכתבים" חלק ראשון מכתב נ"ז.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
וזה לשון המכתב במילואו:
[א’ דחנוכה תשכ"ח לפ"ק]
ב"ה. ראיתי לעורר אתכם בדבר קביעת עתים לתורה, שהוא יסוד היסודות, ושאלה ראשונה ששואלין עליו, ותחלת דינו של אדם, כמבואר בגמרא סנהדרין דף ז’ וקידושין דף מ’. ובתוס’ ומהרש"א שם נתקשו בזה משבת דף ל"א ששאלה הראשונה הוא נשאת ונתת באמונה, ואח"כ שואלין קבעת עתים לתורה, וכתבו בזה תירוצים וחילוקים.
ועל פי פשוט יש לומר כי אלו השנים הם הא בהא תליא, דאם המשא ומתן הוא באמונה,
הנה מי שיש לו אמונה אמיתית לא יוכל לחשוב שעל ידי הזמן של קביעת עתים לתורה יחסר לו ח"ו מפרנסתו, והטענה של מניעת קביעת עתים לתורה הוא בשביל שטרוד בעסקו, ולהמאמין באמת בטל טענה זו. ואם כן אלו השני טענות מקושרים יחד, וחדא מילתא הוא.
וכבר פירשו בלשון קבעת עתים, שהוא מלשון קבען פלניא, לשון גזילה, שצריך לגזול העת לתורה.
והחיוב על כל אחד ואחד להשתתף בבית המדרש בשעה קבועה ללמוד התורה ברבים, כל אחד ואחד לפי השגתו, וזה מביא גם כן למדות טובות ולדיבוק חברים, והצלה מזרם העולם, המקושר במינות ואפיקורסות ודעות נפסדות, אשר צריכין לרחמי שמים להנצל מהם ומהמונם ומכיוצא בהם.
והשי"ת יהיה בעזריכם להתחזק ולהתאמץ באמונתו ית"ש ובדרך התוה"ק האמיתית, איש את רעהו יעזורו, כמאמה"כ אז נדברו יראי ה’ איש אל רעהו יעיי"ש במפרשים. והשי"ת יצילכם מכל צרה וצוקה, ויצילח את דרכיכם ברו"ג [=ברחניות ובגשמיות] ובגו"נ [=ובגוף ונפש] מתוך נחת דקדושה, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.
והנני ידידכם דורש שלום טובתכם והצלחתכם באהבה רבה.
