מסמך עם חתימות גאוני תקיפי קמאי - גדולי...

המכירה תחל בעוד __ ימים ו __ שעות

מחיר פתיחה: $500

עמלת בית המכירות:

מסמך עם חתימות גאוני תקיפי קמאי – גדולי ירושלים לפני מאה וארבעים שנה – ביניהם חתימת האחים האדמורי"ם הרה"ק רבי אלעזר מענדל ורבי יצחק דוד בידערמאן מלעלוב זצוק"ל

להלן רשימה של החתימות שפוענחו לעת עתה:

1) האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מענדל בידערמאן מלעלוב

2) אחיו האדמו"ר הרה"ק רבי יצחק דוד בידערמאן מלעלוב

3) הגאון רבי יעקב יהודה ליב לעווי

4) הגאון רבי יעקב ב"ר משה סלאטקי

5) הגאון רבי מרדכי ב"ר ארי' ליב ממאהליב

6) הגאון רבי אברהם אייזנשטיין

7) הגאון רבי מאיר אניקשטר

8) הגאון רבי אייזיק יפה מדרויא

9) הגאון רבי יעקב דובער ממינסק (חתום עם רבני ירושלים בשנת תרכ"ג)

10) רבי ניסן ב"ק

11) רבי יעקב יוסף גאלדשמיט מאמשטרדם

12) הגאון רבי משה אליעזר דן בהרלב"ג

13) הגאון רבי משה גראף מבריינסק

14) רבי יעקב אלי' כהנא שפירא (הי' נקרא "ר' יעקב זשעלינער") בן הגאון ר' אשר שמואל כהנא שפירא אבד"ק זאלין

15) הגה"ח רבי מנחם קלונימוס בהרבב"ז וויינשטאק

***********************************

הרה"ק אדמו"ר רבי אלעזר מנחם מענדל בידערמאן מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), האדמו"ר השלישי לבית לעלוב, בנו של רבי משה מלעלוב וחתן הרה"ק רבי צבי, בן הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע. עלה לירושלים בשנת תרי"א ועמד בראש היישוב החסידי בירושלים. התפרסם ונודע כבעל מופת ופועל ישועות וכאיש קדוש אשר רוח הקודש הופיעה בבית מדרשו. היה נערץ על צדיקי דורו, חסידים ומתנגדים כאחד. גדולי צדיקי החסידות כה'דברי חיים' וה'תפארת שלמה' מראדאמסק הפליגו בשבחו.

רבי אלעזר מענדל היה האדמו"ר הירושלמי הראשון, והיה בכל הווייתו איש ירושלים. התפרסם בתפילותיו הארוכות בכותל המערבי דבר יום ביומו. לפי המסופר, הקאפטן הירושלמי הזהוב נתפר לראשונה במתכונתו המיוחדת על פי הוראותיו, שהקפיד לשנותן במספר שינויים מהקאפטן הספרדי-טורקי (שדמה יותר לגלימה ערבית), ומאז ואילך נהיה ללבוש הירושלמי של בני הישוב הישן הירושלמי (ראה: "תפארת בית דוד" מאת נכדו רבי משה יאיר וויינשטאק, ירושלים, תשכ"ח). נפטר בסעודת מלוה מלכה של פורים משולש ט"ז באדר ב' תרמ"ג.

אחיו האדמו"ר הרה"ק רבי יצחק דוד בידערמאן מלעלוב, עלה לארץ בשנת תרי"א עם אביו האדמו"ר רבי משה מלעלוב. אביו שהיה האדמו"ר הראשון בירושלים נפטר תקופה קצרה מאד לאחר עלייתו לירושלים, בניו רבי אלעזר מענדל ורבי יצחק דוד עמדו בראש היישוב החסידי בירושלים. רבי יצחק דוד כיהן כאדמו"ר לאחר פטירת אחיו. הוא היה ממקימי 'חיי עולם' בירושלים. נפטר באופן פתאומי בשבת תשובה, תרמ"ו, בשובו מטבילה במקוה. תולדותיו בספר 'תפארת בית דוד'.

הגאון ר' יעקב יהודה לייב לעווי נולד בשנת תקע"ג לאביו ר' אברהם והיה אחיו של הגה"ק ר' נחום משאדיק. גאון מופלא בנגלה ובנסתר, ראב"ד בירושלים למעלה מארבעים שנה. מלפנים אב"ד שלעשין. מלומדי ישיבת המקובלים בית אל וכל הליכותיו והנהגותיו היו על פי האר"י ז"ל. היה מראשי הישוב האשכנזי בירושלים וממייסדי כולל פולין. כמו כן הקים את "קופת רבי מאיר בעל הנס" כולל פולין ועמד בראשו, וכיהן גם כנשיא "ועד הכללי". היה יושב כל השבוע ולומד בבית הכנסת, שם היו מביאים לו את צרכי האכילה, רק בשבת היה בא לביתו. כל הנהגותיו היו על פי האר"י. נפטר בי"א אלול תרמ"ט. חידושיו נדפסו בספר "בית לאבות".

הגאון ר' משה אליעזר דן רלב"ג נולד בשנת תקצ"ב בירושלים לאביו ר' אריה ליב. היה מתלמידי הגה"ק ר' שמואל סלאנט והגה"ק ר' משה יהודה לייב מקוטנא בעל ה"זית רענן", והוסמך על ידם להוראה. בשנת תרט"ז התמנה לשמש כמשגיח בישיבת "עץ חיים". ומשנת תרמ"ז כיהן כראש הישיבה עד לפטירתו בכ"ז אב תרנ"ה. חידושיו יצאו לאור בספר "דמשק אליעזר".

הגאון ר' אברהם אייזענשטיין נולד בשנת תק"ס בעיר דראהטשין הסמוכה להוראדנא. נשא את בת הגאון ר' חיים כהן אב"ד פינסק. בשנת תקפ"ג עלה יחד עם חמיו לצפת בעלייה הגדולה של תלמידי הגר"א. בשנת תקצ"ד החל לכהן כדיין בבית דינו של הגאון ר' ישראל משקלאוו בצפת. ברעש הגדול בשנת תקצ"ז, לאחר שאיבד את משפחתו בה, עבר לירושלים, שם היה מראשי הציבור, ושימש כראש ה'ועד הכללי' בירושלים. נפטר בחודש אלול תרמ"ו.

הגאון ר' מאיר קאמייקין מאניקשט היה בן ר' אשר וחתן הגאון ר' משה מעשיל לוריא אב"ד קראקינוווא. בשנת תרכ"ב עלה לירושלים. היה שד"ר וממונה 'כולל ווילנא'. נפטר בשנת תרמ"ה.

רבי יעקב יוסף גאלדשמיט מאמשטרדם, יליד אמשטרדם (תקצ"ד) קרובו של הג"ר עקיבא לעהרין, עלה לירושלים בתרכ"ו והיה מראשי הישוב האשכנזי, פעיל בהקמת בתי מחסה, וחבר ועד ביה"ח ביקור חולים, נפטר בתרע"א.

הגאון החסיד רבי מנחם קלונימוס אלתר וויינשטאק (תר"ב-תרע"ה) בן הגאון רבי ברוך בנימין זאב וויינשטאק (נפטר תרל"ב) שזכה לראות בילדותו את רבינו הקדוש "החוזה מלובלין". תלמיד הגוטער יוד מניישטאט. עלה לירושלים בשנת תר"ח, בה כיהן כדיין הראשון לעדת החסידים בירושלין בבי"ד שיסד הגה"ק התורת חסד מלובלין. עמד בראש כולל ווארשא ויצא לשליחות כשד"ר. תלמיד חבר לאדמו"ר רבי אלעזר מענדל מלעלוב. בנו רבי מנחם קלונימוס מטובי חכמי ירושלים ומחשובי חסידי קארלין בירושלים, הי' מחותן עם הרה"ק ר' דוד צבי שלמה מלעלוב שכן בנו רבי מרדכי דוד הי' חתנו. נכדו הוא המקובל רבי משה יאיר וויינשטאק זצ"ל שחיבר ספרים רבים בקבלה.

שתף את הלוט:

מסמך עם חתימות גאוני תקיפי קמאי - גדולי...

כאן נרשמים ונשארים מעודכנים

כאן נרשמים
ונשארים מעודכנים