אוסף מכתבים מגדולי ישראל, רבנים ודיינים תרצא-תשלט
1.
תרצ"ג – מכתב של הרה"ק רבי מנחם נחום מראחמיסטריווקא זצ"ל – זקינם של אדמור"י ראחמיסטריווקא בא"י וארה"ב!
מכתב בחותמתו של הה"ק רבי מנחם נחום מראחמיסטריווקא זצ"ל – ירושלים תרצ"ג
מכתב על נייר רשמי של האדמו"ר רבי "מנחם נחום בהרב הקדוש מוהר"ר יוחנן זצוקללה"ה ירושלים מאה שערים". טופס מוקלד במכונת כתיבה עם מילואים בכתב יד, ובסופו חתימה מודפסת, מתאריך א’ נשא תרצ"ג. ממוען אל "איש אמונים כמ"ר צבי קאלישער". במהלכו מודיע הרבי כי קיבל את הפדיון "ואברכהו גם ברוך יהיה מאת ד’ השוכן בציון והבוחר בירושלים, בברכה המשולשת חיים וברכה למשמרת שלום ולטוב לו כל הימים, ושיוכל להוסיף להחזיק את ישיבתי בקודש מתוך הרחבה גדולה, ושייטיב לו השית"ר בכל עניניו וחפציו בתוך כלל ישראל, ובזה הנני המעתיר בעדו ובעד כל ישראל לישועה וגאולה שלימה בקרוב לטובה ולברכה תכה"י". עם חותמתו הרשמית: " מנחם נחום בהרה"צ מוהר"ר יוחנן זצוקללה"ה מרחמיסטריבקה ירושלים עיה"ק ת"ו". מצב כללי טוב.
האדמו"ר רבי מנחם נחום טווערסקי מראחמיסטריווקא זצ"ל (תר"ג – תרצ"ו) בן האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא זצ"ל. חתן הגביר רבי זאב אויערבאך – נכד רבי דוד מחמעלניק תלמיד הבעש"ט, ובזיוו"ש חתן הגביר רבי יעקב יוסף הורנשטיין מברדיטשוב. כיהן כאדמו"ר ברחמיסטריווקא לצד אחיו רבי מרדכי ועל מקומו אחריו יחד עם אחיהם רבי זאב. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד. חתנו היה רבי חיים משה מהורניסטייפול. בניו רבי דוד ורבי אברהם דוב מילאו יחד את מקומו בירושלים.
2.
תרצ"א – מכתב מועד הרבנות דעיר לובלין נכתב אל הגאון הרב מארסען רב הכולל בעיר דען – האאג. חתום על ידי הגאון רבי יוסף מנחם הכהן מלפנים אבדק"ק וויסאקי וכעת דומ"ץ פה. ו הגאון רבי שמעון וויזענבערג דומ"ץ דק"ק לובלין. עם חותם הבית דין צדק דפה לובלין.
3.
תרצ"ז – מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף געלערנטער אב"ד סקעמפע אל הבד"צ דירושלים עיה"ק.
4.
ת"ש – מכתב מאת האדמו"ר ר’ יצחק אייזיק האגער מזאבליטוב – אנטווערפן ת"ש
מכתב מאת האדמו"ר ר’ יצחק אייזיק האגער מזאבליטוב, בבקשת תמיכה מאת אב"ד דק"ק האג, אנטווערפן, ת"ש.
המכתב נשלח ביום ד’ פרשת תולדות שנת ת"ש אל אבד"ק האג, הוא מתמיה שלא קיבל שום תשובה על מכתבו שכתב זה זמן כביר, "באתי אליו עוה"פ בבקשה בהיות אני מתגורר פה בין הפליטים, וממש מחוסר פרנסה אנכי, ולזה איננו בבריאות השלימות ל"ע, וההוצאות למלאות צרכי הרפואה בלבד עולים לרוב, וכל מה שהי’ לנו השארנו בעיר וויען, וממש בעירום וחוסר כל באנו לכאן, ולא יאומן כי יסופר". הוא חותם "הק’ יצחק אייזיק בהה"צ מוה"ם זצללה"ה מזאבליטוב נכד לאדמו"ר מקאסוב ומזידיטשוב זי"ע". בסוף המכתב הוא רושם את כתובתו בלועזית באנטווערפן שבבעלגיע.
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק האגער נולד בשנת תר"ל בערך, לאביו הרה"ק ר’ מנחם מענדיל מזאבלטוב בנו של הרה"ק ר’ יעקב מזאבלטוב, שהיה בנו של הרה"ק ר’ דוד מזאבלטוב ונכדו של הרה"ק ר’ מנחם מענדיל מקאסוב בעל ה’אהבת שלום’. לאחר נישואיו עבר לגור בבארדיטשוב, ונתפרסם שם במופתיו ובישועות שפעל. כן היה ידוע באמירת התהילים שלו בהשתפכות הנפש יומם וליל. במלחמת העולם הראשונה ברח לווינה. עם כניסת הנאצים ימ"ש לווינה ברח לבלגיה, שם נפטר כעבור כמה שנים ביום ג’ אייר תש"א, בהיותו בגולה בכפר זאנהאפען, ונטמן בבית החיים של ק"ק אנטווערפן.
5.
תשי"ז – מכתב מהגאון רבי ישראל זאב מינצבערג והגאון רבי אהרן יוסף וינגרטן בשם מוסד בית היתומות הכללי בעיה"ק ירושלים להגאון רבי מאיר כהן מנהל אגודת הרבנים דארצות הברית. חודש חשון תשי"ז.
הגאון החסיד רבי ישראל זאב מינצבערג (תרל"ב-תשכ"ב, אוצר הרבנים 12176). נולד בפולין, נכד של רבי דוד ורבי משה מלעלוב, ונכד של היהודי הקדוש מפשיסחא. ראב"ד לעדת החסידים, רבה של ירושלים העתיקה, ורב בקטמון. מראשי ישיבת "חיי עולם", ומנאמני כולל וורשא וה"ועד הכללי". מגדולי ההוראה בירושלים.
6.
תשל"ט – מכתב המלצה מהגאון הצדיק רבי יצחק ארי’ ליבוש היילפרין אב"ד ור"מ דברי חיים דחסידי צאנז קלויזנבורג בפתח תקוה.
