פולמוס – עותק הה"ק רבי חיים מנאדרזין – ספר האשכול מהדורה ראשונה שלשה חלקים
ספר האשכול. מאת ר’ אברהם ב"ר יצחק מנרבונה [ספרד]. עם ביאור רחב "נחל אשכול" מאת הגאון רבי צבי בנימין אויערבאך. הלברשטאט, תרכ"ח-תרכ"ט, 1869-1868. שלשה חלקים. מהדורה ראשונה. חלק ראשון. תרכ"ח 1868. חלק שני. תרכ"ח 1868. חלק שלישי. תרכ"ט 1869.
***********************************
ספר האשכול הוא ספר הלכות שנתחבר בימי הראשונים ומיוחס לרבי אברהם בן יצחק מנרבונה (הראב"ד השני), שחי במאה השתים עשרה בדרום צרפת. עד המאה התשע עשרה הספר לא נדפס והיה קיים רק בכתבי יד. בשנת תרכ"ח הדפיס הג"ר בנימין צבי אויערבאך מגדולי ישראל בגרמני’ את הספר על פי כתב יד ישן, עם פירוש נרחב בשם "נחל אשכול". וכתב בהקדמה שהספר מבוסס על כתב יד שקיבל מאדם בשם משה מרציג.
מיד אחרי הוצאתו לאור, עוד בחיי הרב אויערבאך, פורסם מאמר ב"החלוץ" מה’מגיה’ שטען שהספר של הרב אויערבאך הוא זיוף המכיל חומר רב שאינו מקורי.
לאחר פטירתו של הג"ר בנימין צבי אויערבאך פרסם שלום אלבק נגד מהדורת אויערבאך וטען שהוא מזוייף. טענתו העיקרית הייתה שהספר קיים בספריות הידועות בשני כתבי יד דומים, בהם כרבע מהחומר שהדפיס הרב אויערבאך. אין שום עותק קיים בעולם הדומה לספר של אויערבאך. לטענת אלבק רובו של הספר הוא פרי רוחו של אויערבאך, או רעיונות שהעתיק מספרי זמנו. אלבק טען: "היכן כתב היד הזה?"
בשעתו עם פרסום הספר הוא התקבל ללא עוררין, היות שאויערבאך היה דמות רבנית שלא היה ניתן להעלות על הדעת לחשוד בו בזיוף. אפילו בספרי הלכה מקובלים כמו "משנה ברורה" הוא מובא מספר פעמים. עם פרסום מאמרו של אלבק התעורר רעש גדול והמבוכה רבתה. כעבור תקופה פרסמו הרב חנוך ערנטרוי, הרב יעקב שור, הרב דוד צבי הופמאן ופרופ’ אברהם ברלינר כתב הגנה על הרב אויערבאך בשם "צדקת הצדיק" (ברלין תר"ע), בו הם טוענים שאכן היה קיים אדם בשם "משה מרציג" שציווה לקבור עמו את כל כתביו האישיים, והם משערים שבטעות נקבר עמו גם כתב היד הזה. אלבק לא קיבל את דבריהם ופרסם קונטרס בשם "כופר האשכול" (ווארשא תרע"א) להרחיב את טענותיו.
אלבק לא קיבל את דברי ההגנה על מהדורת אויערבאך, והוא ההדיר "אשכול" משלו על פי כתבי היד הקיימים, מהדורה שלבסוף יצאה לאור על ידי בנו חנוך אלבק. במאמרו "מחוקקי יהודה" טען אלבק כי ספר האשכול הוא למעשה "מהדורה קצרה" של ספר העתים שחיבר החכם הספרדי יהודה בן ברזילי הברצלוני
*****************
רבי חיים טענענבוים מנאדרזין (תרכ"א-תרצ"א) בן הה"ק רבי יעקב יהודה טענענבוים שהיה חתנו של רבי מנחם מענדיל מווארקא, קיבל בחסידות מרבי דוב בעריש מביאלא, אביו האדמו"ר, ומדודו רבי שמעון קאליש מסקערנעוויץ, אשר התייחס אליו כתלמיד חבר. כל ימיו ישב ועסק בתורה אף שלא שימש ברבנות, בשנת תרפ"ז לאחר פטירתו של רבי שמעון מסקערנוויץ הוכתר לאדמו"ר בנאדרזין, ארבע שנים בלבד ארכו שנות הנהגתו. תורתו בספר רעיוני תורה על התורה ומועדים ווארשה תרצ"ח, הופיע רק החלק על בראשית.
