עותק הגה"ק הליקוטי מהרי"ח רבי ישראל חיים פריעדמאן אב"ד ראחוב
שני ספרים כרוכים יחד:
ספר עץ אבות, פירושים על מסכת אבות, סיגעט תרע"ב.
ספר אשל אברהם מהדורה תניינא מהגה"ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש זצ"ל, בוטאשטש תרס"ו. בסופו נדפסו כמה דפים הערות והגהות של הגאון האדיר רבי מאיר אריק זצ"ל עוד בהיותו אב"ד יאזלאוויץ.
על שער הספר עץ אבות חותמת נאה ומהודרת של הגה"ק רבי ישראל חיים פריעדמאן אב"ד ראחוב בעל מחבר ספר "ליקוטי מהרי"ח".
רבינו הגה"ק רבי ישראל חיים פריעדמאן אב"ד ראחוב בעל ליקוטי מהרי"ח זצוק"ל נולד בשנת תרי"ב לאביו הרה"ח ר’ יהודה זצ"ל, מגזע היחוס להרה"ק אברהם יהושע העשיל ראש שושלת אפטא בעל אוהב ישראל זי"ע, נין ונכד להשר הגה"ק ר’ שאול וואהל זי"ע. רבינו היה גאון צדיק וחסיד מפורסם איש קדוש ופועל ישועות, תלמיד מובהק מהרה"ק הייטב לב מסיגעט זי"ע, והיה מנעוריו ריעו ועמיתו של הגה"ק ר’ שלום ווידער אב"ד קהל יראים נירעדהאז בעל משמיע שלום זצ"ל, והסתופף גם כן בצילו של הרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל דברי חיים זי"ע, כשהגיע לפרקו בשנת תרל"ט נשא להרבנית הצדיקת מרת מאטל לאה ע"ה בת הגה"ק ר’ מנחם זאב ווייסבערגער אב"ד טארקאן זצ"ל בן הגה"ק ר’ שלמה זלמן אב"ד שאברא זצ"ל. ובזו"ש נשא אחותה הרבנית הצדיקת מרת צירל ע"ה. בשנת תרמ"ח נתמנה לאב"ד ראחוב.
חיבר ספר המפורסם והנפוץ בישראל "ליקוטי מהרי"ח", ג’ חלקים על סדר התפלה והתנהגות האדם דבר יום ביומו ושבת בשבתו מקומו עד שכבו, וקיבל הסכמות מגדולי דורו ה"ה הרה"ק הקדושת יו"ט מסיגעט זי"ע ומהרה"ק ר’ משה פאנעט מדעש זי"ע ומהגה"ק ר’ יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמאר, ומהגה"ק הערוגת הבושם זצ"ל.
בערך בשנת תרפ"א כשגמר רבינו את ספרו שלח את בנו הרה"ק ר’ שלמה זלמן פריעדמאן אב"ד ראחוב זצ"ל עם הקונטרסים שיסע לבעלזא להרה"ק ר’ ישכר דוב מבעלזא זי"ע להראות לו את הקונטרסים. הג"ר שלמה זלמן הגיע שם ביום חמישי, ולפנות ערב נכנס עם הקונטרסים ומסרם להרה"ק מבעלזא, והוא נשאר שם על שבת קודש, בליל שבת קודש אחר התפילה קודם שנכנס הרה"ק מבעלזא לשלחנו הטהור, יצא הגבאי הרה"ח ר’ אהרן יהושע מחדרו של הרה"ק ואמר לר’ שלמה זלמן על הספר ליקוטי מהרי"ח: "כנראה שהוא ליקוט טוב", כי הרבי עוסק כעת בהקונטרסים! וזה היה כבר די בשבילו שיקנו החסידים את הספר. לאחר השבת כשנכנס להרה"ק מבעלזא להפרד מעמו, ועמדו שם הרבה אנשים שחיכו ליכנס, מכל מקום כשנכנס דיבר הרה"ק עמו כעשרים דקות אודות מנהג זה ונוסח זה וכדומה.
סיפר חתן רבינו הרה"ק ר’ איתמר לייפער אב"ד בישטענע הי"ד זצ"ל ששמע מאביו הרה"ק רבי בערצי מסאטמאר זי"ע ששמע מרבינו מחותנו, שפעם אחת היה הרה"ק רבי מרדכי מנאדבורנא זי"ע בעירו עיר ראחוב על שבת, ובעת עריכת שלחנו הטהור אמר הרה"ק ר’ מרדכי’לע דבר תורה, אך רבינו לא הבין דבריו, לשבת הבאה נסע רבי מרדכי’לע לעיר יאסין, ונסע רבינו ליאסין על שבת, ואז שאל רבינו את הרה"ק ר’ מרדכי’לע: רבי מה היתה כוונתו בהתורה בשבת הקודם? אמר לו הרה"ק ר’ מרדכי’לע: הרב מראחוב, אל תכנו אותי בשם רבי [איך בעט אייך רופט מיך נישט רבי], כאשר כבודו מכנה אותי בתואר רבי הלא מבייש אותי [אז איר רופט מיך רבי זענט איר מיך מבייש]. והמשיך וסיפר מעשה: שצדיק אחד נתמנה לרבי, ופגש פעם את זקיני הרה"ק רבי ארון לייב מפרעמישלאן זי"ע (הצדיק הנ"ל היה נוסע להרה"ק ר’ ארון לייב) שאל אותו הרה"ק מפרעמישלאן: אז מען זאגט אויף דיר שייגע, דראפ, פושע ישראל, און אז מ’זאגט אויף דיר רבי, איז עס ביי דיר גלייך? לא רצה לענות מחמת ענותנותו, אמר לו הרה"ק מפרעמישלאן: אם כן באיזה פנים נותנים שיהיו נקראים רבי [נא, מיט וואספארא פנים לאזט מען זיך רופן רבי].
נסתלק לגנזי מרומים כ"ד סיון שנת תרפ"ב כבן שבעים שנה.
נשאר אחריו בניו הגאונים הג"ר יעקב צבי פריעדמאן זצ"ל, הגה"ק ר’ שלמה זלמן זצ"ל ממלא מקומו, וחתניו הגה"צ ר’ בנימין זאב ליכטענשטיין אב"ד מאדיאריש זי"ע, הרה"ח ר’ אלחנן זלמן גראס מטשענגער ז"ל, הרה"ח ר’ מנחם מענדל קויפמאן ז"ל, הגה"ק רבי איתמר לייפער אב"ד בישטענע הי"ד בן הרה"ק רבי בערצי מסאטמאר זי"ע בן הרה"ק רבי מרדכי מנאדבורנא זי"ע, הגה"ק ר’ אברהם ישכר דוב אייזיקסאהן אב"ד פאליאן ריסקעווע זצ"ל.
