ספר גנזי יוסף – לבוב, תקנ"ב – מהדורה ראשונה – העותק של האדמו"ר הרה"ק רבי יוסף לייפער מפיטסבורג זצוק"ל עם הגהותיו
ספר גנזי יוסף, מאמרי מוסר, דרוש, חסידות וקבלה על פרשיות התורה, עם חידושים על מסכתות ברכות, שבת, פסחים וסוכה, מאת הגה"ק רבי יוסף בלאך אב"ד אלעסק. לבוב, תקנ"ב. מהדורה ראשונה. עם הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי, רבי יעקב שמשון משפיטיווקא, רבי אברהם משה מפשעווארסק, ועוד.
מחבר הספר, הרב הקדוש רבי יוסף בלאך (תפ"ד-תק"נ), מבני חבורתו של המגיד ממעזריטש. אב"ד אלעסק ומגיד מישרים בסטאנוב. התפרסם בעולם החסידות בספרו "גנזי יוסף", שנחשב לאחד מספרי החסידות הראשונים. בספרו נדפסו הסכמות גם מרבנים "מתנגדים" חשובים, כמו רבי צבי הירש רוזאניש אב"ד לבוב שכותב: "אשר לא מש מתוך האהל אהלו של תורה, והיה משים לילות כימים".
[4], צח; כ דף. מארבעת דפים האחרונים (כא-כד) חסרים שני האחרונים. מצב בינוני. כתמים. כריכה ישנה.
העותק של האדמו"ר הרה"ק רבי יוסף לייפער מפיטסבורג זצוק"ל. בדף לפני השער הוא כותב בכתי"ק: מודעה רבה לבריותא כי הספר הלז שייך אלי הק’ יוסף לייפער בהגה"ק מוהרי"ב זצ"ל נכד הרב הגאון הקדוש המחבר זצ"ל זיע"א. וגם חותמות שלו "יוסף לייפער בהרב ה"צ ה"ק זצ"ל". בדף א’ יש הגה בכתב ידו עם חתימתו.
האדמו"ר רבי יוסף לייפער הרבי הראשון לשושלת פיטסבורג (תרנ"א-תשכ"ו) בנו של הרה"ק רבי ישכר בער (רבי בערצי) מסאטמאר, בנו של הרה"ק רבי מרדכי מנאדבורנא זי"ע. היה תלמידו של הגאון רבי יהודה גרינוואלד מסאטמאר. כיהן בהתחלה כאדמו"ר בעיר קראלי, ובשנת תרפ"ו היגר לארצות הברית, שם הקים את חצרו בפיטסבורג והתפרסם בארצות הברית כצדיק גדול. את בניו שלח ללמוד בישיבות אייראפע שלפני מלחמת העולם השניה, שם נספו שנים מבניו, רבי יששכר בער ורבי מרדכי. היה לו בן נוסף בשם יצחק שנפטר בילדותו. בנותיו היו לאה הינדא אשת אדמו"ר רבי שלמה מהורניסטייפול, וחיה אשת הרב אברהם טווערסקי אחיו של גיסה רבי שלמה. דברי תורתו יצאו בספר "צדקת יוסף".
