מסמך קדום משנה הראשונה של ייסוד כולל חב"ד בחברון – שנת תקפ"ז!
מכתב קול קורא לעזרה מאנשי כולל חב"ד ועדת אשכנזים חסידי חב"ד בעיר חברון, שנת תקפ"ז בחתימת יד הממונים הרב צבי הירש בהרב שלמה זלמן ליפשיץ, הרב אפרים בהרב ישראל יפה, והרב משה בהרב מרדכי מייזליש מווילנא.
בקיץ תקפ"ז שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל חב"ד בחברון בצורתו הסופית, שלחה עדת חסידי חב"ד שבחברון לארם נהרים וסביבותיה את ר’ יצחק ב"ר שלמה אשכנזי לקבץ מעות נדבות מנדיבי בית ישראל, באגרת שלפנינו לנדיבים בדבר השליחות נאמר: "ובראותינו צרת המקום המקודש אשר מיום ליום הולך וצוער אין לך יום שאין קללתו מרובה מחברו בסכנת נפשות אשר לחרב ואשר לרעב… קמנו ונתעודד לבקש תרופה ומרפא", הם מאריכים בתיאור המצב השפל והירוד ששוכנים בה אנשי כולל חב"ד ברעב וצמא וכו’.
בקיץ תקפ"ז שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל חב"ד בחברון בצורתו הסופית, שלחה עדת חסידי חב"ד שבחברון לארם נהרים וסביבותיה את ר’ יצחק ב"ר שלמה אשכנזי לקבץ מעות נדבות מנדיבי בית ישראל, באגרת שלפנינו לנדיבים בדבר השליחות נאמר: "ובראותינו צרת המקום המקודש אשר מיום ליום הולך וצוער אין לך יום שאין קללתו מרובה מחברו בסכנת נפשות אשר לחרב ואשר לרעב… קמנו ונתעודד לבקש תרופה ומרפא", הם מאריכים בתיאור המצב השפל והירוד ששוכנים בה אנשי כולל חב"ד ברעב וצמא וכו’.
על האגרת חתומים ר’ צבי הירש ב"ר שלמה זלמן ליפשיץ, ר’ אפרים ב"ר ישראל יפה, ר’ משה ב"ר מרדכי מייזליש מווילנא מחבר ספר שירת משה על תרי"ג מצוות.
דרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו"מ] בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.
מצב: מצב טוב, חורים במשך הטקסט.
****************************************
הגאון החסיד רבי משה מייזליש היה מחסידי אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע, מחבר ספר "שירת משה" על תרי"ג מצות, מראשי הקהל בווילנא, היה בין המתיישבים והממונים הראשונים ב"כולל חב"ד" בחברון. נולד בשנת תקי"ט ובמשך שנים רבות היה נאמן הקהל בווילנא. בין השנים תקנ"ו-ח נתקרב לחב"ד ורדפוהו בשל כך בווילנא, עד שהוכרח לברוח מוילנא להיות נודד ללחם בין השנים תקס"א-תקס"ג.
אדמו"ר הזקן נתן מכתב המלצה בידיו של ר’ משה המופנה לבעל ההפלאה שהיה אז במדינות אשכנז, ואכן המכתב הועיל והוא נהפך לסוחר גדול. גם בעולם המדיני היה שמו מפורסם, ונתקבל בכבוד בחצרות השרים, כמו בחצר הקיסר אלכסנדר, ונאפוליון.
בעת מלחמת נאפוליון ריגל לטובת קיסר רוסיא, על פי בקשת אדמו"ר הזקן שרצה שרוסיא תנצח. במסגרת תפקידו יצא לו להפגש מספר פעמים עם נאפוליון. באחד הפעמים עלה חשדו של נאפוליון שר’ משה מרגל. ניגש אליו נאפליון וצעק עליו "אתה מרגל!" ומיד הניח את ידו על לבו של ר’ משה כדי לבדוק את פעימות הלב. ר’ משה שמר על קור רוח והכחיש זאת מיד. לימים סיפר ר’ משה, שהדרכתו של האדמו"ר הזקן, שלימדם איך להשליט את המוח על הלב, הצילה את חייו.
בין השנים תקע"ו-תקע"ז הורה אדמו"ר האמצעי לכמה מחסידיו לעלות לארץ הקודש ואז עלה גם ר’ משה מייזליש והתיישב בצפת ובחורף תקפ"ג עבר לחברון והיה לאחר הממונים שבו, החותם על רוב כתבי הקהלה, שבין השנים תקפ"ז-תר"א.
