מכתב פולמוס מהגאון החסיד רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב) אב"ד קהילות אדא והגלילות
מחלקות חריפה עם רבני גלילותיו, בענין פירצה שקרה בגלילות שלו, שאיש א’ נשא בעבירה, אשת אחי אמו שהוא ערוה מדרבנן.
נכתב בעיר אדא ביום ה’ אייר תר"כ לפ"ק להרב שלמה זלמן אוללמאן אב"ד מאקא בע"מ שו"ת יריעות שלמה.
בעיר פולדוואר בגלילות באטשקא [כהיום הוא במדינת סערביע-יוגאסלוויא, ולפני מלה"ע הראשונה היה תחת מלכות אוסטריה-הונגריא], אשר היה תחת רבנות ר’ מרדכי אליעזר [בכל ספריו הזכיר את עצמו כאב"ד פולדוואר].
בשנת תר"ך ביקש איש אחד להינשא לאשת אחי אמו, שהוא לו ערוה מדרבנן. והתרה אותו ר’ מרדכי אליעזר שלא להינשא, והאיש עמד במרדו ונשא לה, ורב א’ מהמתחדשים סידר להם חופה. ר’ מרדכי אליעזר עמד בדעתו דאסורים זה בזה וחייבים להיפרד, ואף ביקש מהשרים והממשלה שיכופו את הזוג להיפרד כיוון שאסורים לדור ביחד מדין תוה"ק. אז עמדו הזוג ואמרו, דאם יבקשו השרים לכוף אותם להיפרד, ימירו דתם, דת היהודית, ולא יהיו כפופים תחת כח התורה והרבנים ח"ו, ואזי יתאפשר להם לדור ביחד, מטעם הממשלה.
להאשה הנ"ל, היה לה בנים קטנים מבעלה הראשון. דכמובן אם ימיר האם את דתה יעזבו גם הם דתם. והיה מקום לחשוש ולומר שב ואל תעשה עדיף, שלא לכוף ולגרום שהבנים יעזבו את הדת. דהיה מקום לחוש שאם יכופו אותם הממשלה להיפרד, וימירו דתם כדי שיכולו לדור ביחד, שימירו גם הבנים קטנים.
מצינו בשו"ת יריעות שלמה סי’ כ"ו (מאת הגאון רבי שלמה זלמן אוללמאן אב"ד מאקא, רבו של ר’ מרדכי אליעזר שלמד אצלו ד’ שנים. ורש"ז מתארהו ידידי וחביבי חריף ובקי עתיק ירא ה’ וצדיק) תשובה שנכתב לר’ מרדכי אליעזר בנידון הנ"ל, אולם המעיין בדבריו יראה שלא השיב כלום בנוגע להבנים קטנים, רק בכלליות בהנושא דערוה מדרבנן, ושיש חיוב על הרבנים להשתדל לכוף אותם להפריד. ובאמצע דבריו כותב: הנני אומר בפומבי כל רבנים מובהקים בגליל באטשקא חיוב גדול מוטל עליהם עפ"י הממשלה לכפות את האי זיווג רעים, להפריד אותם בגט.
המכתב שלפנינו הוא מענה להתשובה [שנכתוב בדיוק שבוע לאחר התשובה]. דמכיון שלא השיב היריעות שלמה מה הדין בבנים קטנים, על כן בא עוד הפעם לבקש מרבו היריעות שלמה שיברר עוד הפעם דעתו בזה, ולכתוב תשובה ארוכה ולחות דעתו הרחבה מני ים וחכמתו העמוקה, אם מותר לכוף במקום שיש חשש שימירו הם ובניהם הקטנים. והאריך במכתבו לספר כל הדין ודברים שהיו לו עם רבני מחוז ההוא. הגאון ר’ דוד ליב זילבערשטיין בעל מחבר שבילי לדוד [באותו תקופה גר בזענטא שסמוך למחוז ההוא], הגאון רבי מנחם דייטש מפאלאנקא.
דברי חריפים כדרכו של תורה כתב רבי מרדכי אליעזר, ויצא בקנאה גדולה על הרבנים הנ"ל, ואין מן הכבוד להעתיקם והמעיין יעיין. והם הרב מפאלנקא הרב דוד דייטש: והרב דוד ליב זילבערשטיין מווייטצען בעל שבילי לדוד, שבאותה תקופה היה בזענטא והרב מפארבוט. והרב מרדכי לעוו.
מכאן מוכח טעות בדברי החוקרים שהג"ר דוד ליב עלה לאה"ק בשנת תרי"ט, ובמכתב דנן נראה בעליל שהיה עוד באירופא בשנת תר"ך.
