כתב יד קודש רבן ומאורן של ישראל בעל חתם סופר זי"ע. על פרשיות שופטים-תצא. פרעשבורג תקס"ט
דף בכתב יד קדשו מפנקס החידושים על התורה והפטורה, כתובים באצבע איש האלקים מרן רבינו משה סופר זיעוכ"י אב"ד ור"מ פרעשבורג.
בראש הדף נרשם " אמר מרן בשנת מלחמה תקס"ט" (אולי ע"י עורך ספרי החת"ס הג"ר יוסף נפתלי שטערן).
גליון הקודש שלפנינו כולל חידושי תורתו של מרן החתם סופר לפרשיות שופטים כי תצא כדלהלן:
א) דרוש לפרשת שופטים על הכתוב ואם ירחיב ה’ אלקיך את גבולך וגו’, הדף שלפנינו מתחיל באמצע דרוש זה ומכיל ביאור נפלא על דברי הגמרא הפליאים בסוכה פרק לולב הגזול, בההיא איתתא דצווחא קמיה דרב נחמן וכו’ ולא אשגח בה רב נחמן. – [נדפס בחתם סופר על התורה פרשת שופטים דף ע"ט ע"א וע"ב].
ב) דרוש על פסוקי הפטורת השבוע של פרשת שופטים, מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום וגו’ והשיב לב בנים על אבות. – החתם סופר מרמז בדבריו הקדושים בתפלה ובקשה כלפי שמיא על מאורעות הזמן והתקופה, מפחד המלחמה ששררה בשעתו בעיר פרעשבורג, שבשבילה ברח החתם סופר לזמן מה מחוץ לעיר, וכה דבריו הקדושים: כשאנו עושים תשובה אנו טובים מאבותינו ויהיה שלום בעולם, ולא ישא גוי אל גוי חרב, ואפ"ה תבנה ותכונן ירושלים בלא מלחמה, והיינו מה נאוו על ‘ההרים’ ר"ל יותר הרבה מן האבות הנקראים הרים, רגלי מבשר המשמיע שלום בלי מלחמה, ואפ"ה מבשר טוב, אין טוב אלא ירושלים כדכתיב ההר הטוב הזה והלבנון, הא כיצד יהיה בנין ירושלים בלי מלחמה, ואמר משמיע ישועה שהוא כפרת עוונותינו ע"י תשובה, ועי"ז יאמר לציון מלך אלקיך ויהיה בעולם שלום אמן. – [נדפס בחתם סופר על התורה פרשת שופטים דף פ"ה ע"א].
ג) דרוש לפרשת תצא על הכתוב לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה’ וגו’. – [נדפס בחתם סופר על התורה פרשת תצא דף צ"ה ע"ב וצ"ו ע"א].
ד) דרוש על פסוקי הפטורת השבוע של פרשת תצא, וכל בניך למודי ה’ ורב שלום בניך, תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וכו’. – [נדפס בדרשות חתם סופר חלק ב’ בליקטי אמרים על מעלות התורה דף תי"א ע"ב]
דף אחד כתוב על גבי שני צידי הדף מראשו לסופו, מצב טוב, כרוך בכריכת עור נאה ומהודרת.
**********************************************
כתב ידו הקדושה של החתם סופר מסוגל ליראת שמים ל"שמירה" ולישועות שונות
הגאון הקדוש מהר"ם בנעט אמר שההסתכלות בכתב יד קדשו של החתם סופר מסוגל ליראת שמים.
• סיפור זה מובא ע"י הגאון רבי יוסף נפתלי שטערן, בשם חמיו הג"ר שמואל אלכסנדרי סופר, אשר שמע אותו מאביו ה"כתב סופר". לפי המסופר, לעת זקנתו של מהר"ם בנעט, עמדה על שולחנו שאלה מסובכת בעניני עגונה. חברי בית דינו בניקלשבורג כתבו קונטרס גדול בעניין, ושלחוהו אל החתם סופר שיחווה את דעתו. כאשר הגיע הקונטרס אל החתם סופר, עיין בו מעט זמן לאחר מנוחת הצהרים והשיב את תשובתו באותו היום. בית הדין בניקלשבורג התפלאו על מהירות תשובתו והחלו לעיין בתשובה. המהר"ם בנעט לקח את המכתב מידם, ומיד לאחר שראה כי מסקנת החתם סופר להיתר, פקד על בית דינו לתת פסק שיתיר את נישואי העגונה. לאחר מכן, חזר המהר"ם בנעט ולקח את תשובת החתם סופר, והחל לעיין בה בשנית. חברי בית הדין סברו כי הוא מסתפק עדיין בענין ההיתר, אך המהר"ם בנעט אמר להם, שימשיכו בכתיבת ההיתר, שכן הוא מביט בתשובה רק משום שההסתכלות בכתב ידו של החתם סופר היא סגולה ליראת שמים. (הקדמה לדרשות חתם סופר עמ’ ו’).
• במשפחת החתם סופר היה מקובל כי כתב יד קדשו של החתם סופר מסוגל לשמירה על כל צרה שלא תבא, ובנו הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא בזמן שהיה צריך להחליט החלטות קשות בפארלאמענט של מדינת עסטרייך, היה מוציא מחיקו מכתב יד אביו והיה מעיין בו (ראה בספר רבינו שמעון סופר ח"א עמ’ נ"ט).
• וכך מפורסם בשם רביה"ק מסאטמאר זי"ע שלראות את כתב יד החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים.
קדושתם וסגולתם המיוחדת של כתבי ידו של ה"חתם סופר", מקובלת גם כסגולה ל"שמירה" לרפואה ולישועות שונות
