גוילי קודש אש שחורה על גבי אש לבנה בכתב ידו של רביה"ק מסאטמאר זי"ע מן התשובה הנלהבת המפורסמת אל הגאון החסיד רבי יעקב לאנדא זצ"ל אב"ד בני ברק בפולמוס הקמת מועצה דתית בעיר בני ברק קיץ שנת תשכ"ד
ברוב ערי אה"ק היתה הרבנות והשחיטה וכל דברים שבקדושה נתונה תחת "מועצה דתית", שהיתה זרוע וידא אריכתא של משרד הדתות, ועמדה תחת פיקוחה של המזרחי, והם אשר שלטו על כל הקודש, ונשארו רק מקומות מיוחדים שלא שלטו עדיין עליהם, וביניהם העיר בני ברק שהיתה עצמאות מבלי תלות במשרד הדתות ומועצה דתית. והרשעים כים נגרש השקט לא יכולו, על כן רצו להשליט את ממשלתם גם על מקומות חרדיים אשר לא שלטו עד אז, ובקיץ תשכ"ד ניסו לאכוף בכפיה ובמרמה את המועצה דתית על העיר בני ברק ורבניה ומוסדותיה, ונתהווה שערוריא גדולה בקרב אחב"י החרדים לדבר ה’.
רביה"ק מסאטמאר זי"ע השפעתו הגדולה ומצודתו היתה פרוסה גם על העיר בני ברק, וכאשר נתוודע ממזימתם הרעה שלח מכתבים אל איש אמונו ויד ימינו בהנהגת המוסדות והקהלה בעיר בני ברק הלא הרהגה"ח ר’ בן ציון יאקאבאוויטש ז"ל, ואל הגאון הגדול בעל שבט הלוי זצ"ל שיראו לעשות השתדלות נמרצה לבטל כל הענין של המועצה דתית ולייסד קהלה נפרדת חזקה, וכה דבריו במכתבו אל ר’ בן ציון: הנני שולח לו פה שני מכתבים הבאים כא’ לשני הרבנים שליט"א שבעירכם, כאשר יראה בהמכתבים, וימחול נא למסור להם המכתבים ולדבר עמם בהתבוננות כדת מה לעשות, גם ימחול נא להשתדל בעיר להעמיד קהלה חזקה להספיק להרבנים הנ"ל את הסיפוק הראוי להתפרנס בכבוד, באופן שיהיו ניצולים מנסיון גדול, שעל זה אנו מתפללים בכל יום ואל תביאנו לידי נסיון, והנה הארכתי קצת במכתבי להרה"ג מהר"י לאנדא נ"י [היינו הכתב יד בפריט שלפנינו], אף שכעת כבד לפני להאריך בכתיבה מחמת תשות כוחי [שסבל אז ממחלת השושנה-רויז על רגליו], אבל הציקתני רוח בטני וצר לי מאוד על הדבר הזה, ועצור במילין מי יוכל, ובאמת קצר היריעה מהכיל, אלא שביארתי שם עכ"פ מקצת מאיזה פרטים, והמבין יבין, ומי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה להציל העיר מידי מהרסים ומחריבים, אבל אין בכחי כעת לעשות יותר, אין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים, השי"ת ירחם ויציל את שארית הפליטה, ונזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן, (זכור ימות עולם ח"ד עמ’ קנ"ח)
ולהגאון בעל שבט הלוי זצ"ל כתב: הגיעני מכתבו בדבר המועצה המחרבת הנקראת דתית, ונהניתי מה שכתב כי כבר היה לפניו החלטה גמורה להפרד מהם, וכן הוא האמת שאין דרך באופן אחר, והארכתי קצת בתשובתי במקום אחר לבאר הענין [היינו הכתב יד בפריט שלפנינו], וטורח לפני לכפול הדברים במכתבי זה, כי איני רואה צורך לדבר, יען שכת"ה בלאן הכי דעתו כן, ויאושר כחו וחילו לאורייתא שהבין הדברים שהם פשוטים וברורים (דברי יואל מכתבים ח"א סי’ צ"ג)
ממכתבים אלו רואים גודל פחדו של רבינו זי"ע ושברון רוחו הטהור ממצב עיר בני ברק, פן יעלה בידם לכבוש את כל הקדוש לנו ח"ו, ועל כן נכנס בעובי הקורה במלחמת הקודש למרות חולשת גופו הטהור בזמן ההוא שהי’ רתוק למטה למשך תקופה ארוכה מחמת חולי השושנה, וערך וכתב תשובה ארוכה לאב"ד עיר בני ברק הגאון הצדיק רבי יעקב לאנדא זצ"ל שהיה מגדולי חסידי ומקורבי הגה"ק הרש"ב מליובאוויטש זי"ע, לעוררו על גודל החיוב לעמוד על המשמר לעצור בעד המשחית שלא ליתן למועצה הדתית לכבוש את הקהלה החרדית בבני ברק, ויישאר עצמאות בקהלה חרדית נפרדת.
***********************************
4 דפים, שלשה גדולים ואחד קטנה, בכתב יד קדשו. [המהדורה הסופית שנשלחה אז להג"ר יעקב לנדא נדפס במכונת טייפרייטער, ועליו חתם רבינו בסוף התשובה. טופס התשובה הנדפסת עם חתימת רבינו הועמד למכירה בימים אלו בתוך אוסף גדול על פרשה זו מעזבון הרב לנדא זצ"ל בבית המכירות "קדם" בירושלים].
הכתב יד שלפנינו הם ההוספות שהוסיף רבינו לכתוב אחרי כתיבת תשובתו. כל דף מצויין באות לציין מקומה בתוך התשובה.
שעראן ספרינגס, תמוז תשכ"ד, נדפס בשו"ת ‘דברי יואל’ חושן משפט סימן קמ"ג ובדברי יואל מכתבים ח"א סי’ צ"א בהשמטת שם מקבל התשובה.
מצב מפואר.
על תיאור נרחב מפרשה סוערת זו ראה מה שכתב הרהגה"ח רבי בן ציון יאקאבאוויטש ע"ה בספרו זכור ימות עולם חלק ד’ מאמר ט"ז עמ’ קנ"ג-ק"ע.
