עותק הרה"ק רבי יעקב יצחק שפירא מבלענדוב
ספר דברי משה – מעזיבוז, תקע"ח – מהדורה ראשונה
ספר דברי משה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי משה שהם אב"ד דאלינא. מהדורה ראשונה. עם הסכמות ה"אוהב ישראל" מאפטא ורבי יצחק מראדוויל – חתן המחבר.
בדף השער נכתב: אני נותן זאת מתנה לנכדי כמר שמואל פנחס שליט"א
אולי הוא כתב יד קודש הרה"ק רבי יעקב יצחק שפירא מבלענדוב, נולד לאביו הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל, הנודע בכינויו ‘השרף’ ממאגלניצא – נכד המגיד מקאזניץ, ולאמו – נכדת רבי אלימלך מליזענסק. אביו קראו על שם ‘היהודי הקדוש’ ואמר שכל דברי תורתו אומר בשביל בנו יעקב יצחק. נודע בעבודתו בהתלהבות אש קדש "כמלאך ושרף" ובתקיפותו שלא נשא פנים לאיש. היה נחבא אל הכלים ובורח מכל ענין של כבוד. נפטר במוצש"ק פרשת שלח, אור לכ"ד סיון תרמ"ב. נטמן בבית העלמין בווארשא ובהלווייתו השתתפו למעלה מעשרים אלף איש. לאחר פטירתו נהגו כל חמשת בניו באדמו"רות. דברי תורתו נלקטו ע"י תלמידו לספר ‘אמת ליעקב’.
הרה"ק רבי שמואל פנחס שפירא מלאדז, בן הה"ק רבי ישעי’ שפירא בן הרה"ק רבי יעקב יצחק מבלענדוב זי"ע, שושלת מאגלניצא קאזניץ, חתן האדמו"ר רבי אליעזר פינקלער מסאסנאוויץ שושלת ראדישיץ, משנת תרע"ז שימש אדמו"ר מבלענדוב בלאדז, היה גדול בתורה.
המקובל האלקי הרה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (נפטר בשנת תק"פ) היה מצעירי תלמידי ה"בעל שם טוב" הקדוש, ואף מביא בספרו מדברי תורתו. התמנה בשנת תקמ"ו לאב"ד בדאלינא, על פי השתדלותו של הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק. ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב עליו בהסכמתו: "ידעתי את האיש משה כי גדול הן בנגלה הן בנסתר, ומעולם לא מש מתוך אהל של תורה". ה"דברי חיים" מצאנז כותב עליו: "איש אלוקים נורא הוא". בנוסף לספרו זה, חיבר את ספרו בקבלה "שרף פרי עץ חיים" (טשערנאוויץ תרכ"ו), ואת ספרו "אמרי שהם" (קאלאמייעא תר"מ) על מסכתות כתובות, קדושין ובבא מציעא. בספרו "אמרי שהם" נדפסה הסכמתו של הרה"ק רבי יהודא צבי שטעג אב"ד סקאליא, ובה כותב: "ומצוה גדולה שיהא הספר הזה בבית ישראל, כי היא שמירה גדולה בבית, כי הוא מתלמידי הבעש"ט ז"ל".
שלם, נייר ירקרק. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים (חלקם משוקמים) בדף השער ובמספר דפים. סימני עש בדפים בודדים. כריכה חדשה.
בדף השער לא מופיעים פרטי מקום ושנת הדפוס. על פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה, הספר נדפס במעזיבוז בסביבות שנת תקע"ח. פרידברג (בית עקד ספרים, מס’ 448) כותב שנדפס בפולנאה תקס"א, אך זו טעות (ראה: וונדר, הדפוס העברי בפולנאה, עלי ספר, ה, עמ’ 156). לפי אלפסי, אנצ’ לחסידות, ג’, עמ’ שיט, הספר נדפס בין השנים תקפ"ב-תקפ"ג.
