ספר שער גן עדן – סדילקוב, תקפ"ו – העותק של אדמו"ר הרה"ק רבי יצחק מנחם מענדל דאנציגער "העקידת יצחק" מאלכסנדר זי"ע הי"ד
ספר שער גן עדן, ענייני קבלה, מאת רבי יעקב קאפל ליפשיץ ממזריטש. [סדילקוב, תקפ"ו 1826]. מהדורה שניה. בדף השער: "בקארעץ".
"דרך ישרה.. בעמקי מצולות החכמה עילאה… מיוסד על אדני קבלת האר"י", עם איורים קבליים. בשער הספר מוזכר כי כתבי היד של הספר הובאו לפני הבעל שם טוב כשביקר במעזריטש, שקרא בהם, חיבקם ונישקם, ונענע בראשו אשרי העם שככה לו.
על השער כתוב בזה"ל: למתן מתנה לכבוד אדמו"ר הק’ הרמ"מ [הרב מנחם מענדל] שליט"א ממני הסריר למשמעתו יחיאל בן גיטיל יוטא מזלאבין לזכרון טוב ולעתור בעדו ובעד כל אשר לו ?למז’ הטוב עכטו"ס בכ"י.
מעניק המתנה הוא שאר בשרו הרה"צ רבי יחיאל בן אדמו"ר הגה"ק רבי בצלאל יאיר דאנציגער מאלכסנדר אחיהם הצעיר של אדמור"י צדיקי אלכסנדר הישמח ישראל והתפארת שמואל.
האדמו"ר רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר (תר"ם-תש"ב), מגדולי האדמו"רים בדורו ומראשי מנהיגי יהדות פולין. התחנך על ברכי סבו, מייסד השושלת, רבי יחיאל מאלכסנדר, אצל אביו, האדמו"ר רבי שמואל צבי מאלכסנדר בעל "תפארת שמואל", ואצל דודו, רבי ירחמיאל ישראל יצחק בעל "ישמח ישראל".
בשנת תרפ"ד הוכתר לאדמו"ר. עשרות אלפי חסידים בפולין הסתופפו בצלו. יחד עם אחיו רבי אברהם חיים דנציגר הקים רשת ישיבות גדולה בשם "בית ישראל", לזכר דודו, האדמו"ר בעל "ישמח ישראל".
בטבת ת"ש (ינואר 1940) הרסו הנאצים את בית המדרש, את ישיבתו של האדמו"ר ואת דירתו, ושרפו את ספרייתו וכתביו. בשנים הבאות הסתתר בגטו ורשה. במהלך נדודיו השיגו בעבורו אישור עלייה לארץ, אך הוא מיאן לעזוב את חסידיו. בגטו המשיך לחזק את חסידיו, וגם שלח מכתבי חיזוק לחסידים ומקורבים בגטאות אחרים ועודדם ללמוד ולהתפלל.
נספה במחנה טרבלינקה יחד עם כל צאצאיו! ה’ ייקום דמם.
שרידי תורתו נאספו על ידי חסידי אלכסנדר ניצולי השואה, ונדפסו בספר "עקידת יצחק".
לאחר השואה התקבצו שרידי חסידי אלכסנדר והכתירו לאדמו"ר את בן דודו, רבי יהודה משה טהיברג.
כריכה רופפת, נקבי עש.
