גבול בנימין אמשטרדם תפ"ז – קובץ דרשות בשלשה חלקים. – ספר דרוש חשוב ונדיר מאוד. – מהדורא יחידה
דרושים על פרשיות התורה, שבתות ומועדים, דרשות לנשואים,
ברית מילה והספדים על דרך הנגלה והנסתר. מאת המקובל רבי בנימין הכהן מריג’ייו (הרב"ך). מגדולי חכמי ומקובלי אטליה, תלמידו של רבי משה זכות (הרמ"ז),
בחלק שני נמצאים הספדים על רבותיו ועל גדולי איטליה בזמנו מהם רבי שמואל אבוהב, רבי משה זכות, רבי שמשון באקי, רבי יצחק לוי ואלי, רבי אברהם רוויגו ועוד.
אמשטרדם, בדפוס שלמה פרופס תפ"ז.
[ 1 ], 217, 140, [2] דף. 31 ס"מ.
המקובל רבי בנימין הכהן ויטאלי (נודע בכינויו הרב"ך; תי"א – י"ז בשבט ת"צ) היה רב, פוסק הלכה ומקובל. רבה של רג’ו אמיליה (רג’יו), ומגדולי יהדות איטליה. הוא היה חתנו של הרמ"ז, וחותנו של רבי ישעיהו באסאן, והיה ידוע בתמיכתו ברמח"ל בפולמוס הידוע.
נולד באלסנדריה בשנת ה’תי"א לרבי אליעזר ויטאלי שהיה איש עסקים ומלומד. התפרסם כירא שמים ולמדן, והתמחה כבר בגיל צעיר בקבלת האר"י. הרמ"ז, רבי משה זכות, ויתר בשנת ה’ת"ל על תוכניתו לעלות לארץ ישראל, והחליט להישאר באיטליה ולנסות להיאבק במגמת ההתפשטות של הפילוסופיה על חשבון הקבלה בקרב תלמידי החכמים הצעירים בני איטליה. לשם כך הוא קירב אליו את רבי אברהם רוויגו ואת רבי בנימין הכהן ויטאלי, והזמינם אליו לוונציה כדי להכניסם לנבכי חכמת הקבלה. רב"ך שהה בוונציה ובמהלכם גם נסמך לרבנות בידי הרמ"ז. הוא למד באותה עת גם אצל הרב מנחם שמשון באסולי (נפטר מנטובה, שמחת תורה, תנ"ד) אביו של רבי אביעד שר שלום באזילה.
בסוף קיץ ה’תל"א שב לאלסנדריה לבקשת אביו, ונישא, לאחר נישואיו עבר לגור בקסאלי, משם המשיך לשמור על קשר עם רבו הרמ"ז באמצעות מכתבים. בעיר זו שהה שלש שנים, במהלכן למד קבלה והלכה עם המקובל רבי שמשון באקי. בקיץ ה’תל"ג עקר למנטובה ושוב התגורר ליד רבו הרמ"ז וחברו הרב רוויגו.
בשנת ה’תל"ה חזר שוב לאלסנדריה, הפעם כדי להתמנות כרב העיר. בקיץ של אותה שנה נפטר אביו רבי אליעזר.
לאחר פטירת הרמ"ז בראשית שנת תנ"ח, עבר לשמש ברבנות העיר רג’יו, והתקבל בקרב יהודי איטליה כפוסק סמכותי. רבנים אחרים (רבי משה חאגיז, ורבי שלמה אאיליון) ביטלו פסקי הלכה שכתבו, לאחר שהתברר להם שדעתו הפוכה מדעתם. ורבים אחרים פנו אליו בשאלות הלכתיות. הוא הוצע כבורר בעת הפולמוס על כתביו והתנהלותו של רמח"ל, אולם נפטר בטרם הספיק לעשות צעדים בנושא זה. הוא נפטר בליל שבת, י"ז בשבט ה’תפ"ז. ונכתבו אחריו הספדים רבים בידי אישים בולטים בני התקופה.
בין תלמידיו נמנים: רבי שמשון באקי, מחבר ספר רפואה למכה וסדר האצילות בקיצור מופלג. רבי יוסף אירגאס, שהיה צעיר ממנו רק בשנים ספורות, מחבר "שומר אמונים" קדמון. רבי אביעד שר שלום באזילה, מחבר "אמונת חכמים", רבי ישראל ברכיה פונטאלינה, מחבר "מפתחות הזוהר" (וינציה תק"ד). רבי נתנאל פואה, המדפיס מאמשטרדם. רבי שמשון חיים נחמני, מחבר "זרע שמשון" ו"תולדות שמשון", שנים מתלמידיו, רבי ישעיהו באסאן, מחבר שו"ת "לחמי תודה". ורבי מנשה יהושע פאדובה נישאו לבנותיו.
