מכתב תשובה להלכה ארוכה מאת הגאון רבי לייב באראן ראש ישיבה במאנטרעאל
הגאון רבי אריה לייב בארון (י"ג באדר תרע"ב-ו’ בתשרי תשע"ב), היה ראש ישיבת "מרכז התורה" ורב בית המדרש "מרכז התלמוד" במונטריאול.
נולד לרבי ראובן ברנוביץ’, בעיירה הרדוק (הסמוכה לוולוז’ין), מחוז מינסק, בלארוס. בצעירותו למד בישיבה קטנה בעיירה ראקוב, בראשות הג"ר אברהם קלמנוביץ’, ובישיבה בסטויבץ. בבחרותו למד בישיבת ברנוביץ’ אצל הגאון רבי אלחנן וסרמן והרב דוד רפפורט, מחבר הספר "צמח דוד". היה מקורב למשגיח הרב ישראל יעקב לובצ’נסקי, ובמשך תקופה היה סועד את סעודות השבת בביתו. העלה על הכתב את שיעורי רבו הרב וסרמן, ולימים שימשו מחברותיו את הרב וסרמן בהוצאת ספרו "קובץ הערות" על מסכת יבמות.
בשנת תרצ"ב, בגיל 20, עבר ללמוד בישיבת מיר, שם למד עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. בשנת ת"ש שהה יחד עם תלמידי ישיבת מיר בווילנא, וכעבור שנה נסע עם תלמידי הישיבה לקובה שביפן ומשם לשאנגחאי, בה שהו כחמש שנים.
בקיץ תש"ו הגיע עם תלמידי הישיבה לארצות הברית. הוא נישא לבתו של הרב חיים אליעזר סמסון, ראש ישיבת "חפץ חיים" בבולטימור. את חופתו ערך הרב חיים שמואלביץ.
בשנת תש"ח מונה לראש ישיבת "מרכז התורה" במונטריאול, כמחליפו של הרב אליהו חזן, שעבר לכהן כראש ישיבת תורה ודעת בארצות הברית. עמד בראשות הישיבה עשרים וארבע שנים, ויזם את הנוהג לשלוח תלמידי ישיבה ממונטריאול לישיבות הגדולות בארצות הברית. בשנת תשל"ג ייסד את בית המדרש "מרכז התלמוד" ועמד בראשו עד שנת תשס"ו שבה עלה לארץ ישראל.
כתב ספרים רבים על התלמוד ועל התורה. את ספרו האחרון הוציא בהיותו בן למעלה מתשעים. כמו כן פרסם מאמרים רבים של חידושי תורה, מחשבה והשקפה בירחונים וכתבי עת תורניים.
נפטר בליל ו’ בתשרי תשע"ב, חודשים ספורים לפני מלאות לו 100 שנה. נקבר בהר המנוחות בירושלים.
