תשובה להלכה בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי ישראל יעקב פישר ראב"ד העדה החרדית בעל "אבן ישראל" – תשל"ז
הגאון רבי ישראל יעקב פישר (1925 – 27 בפברואר 2003) היה רב שכונת זכרון משה בירושלים, וראב"ד העדה החרדית בשנים 1996–2003.
נולד בירושלים לדבורה ואהרן פישר. אביו היה מאנשי ה"פרושים" בירושלים. נפוצו שמועות כי אביו ירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים במאורעות תרפ"ט, אולם שמועות אלה אינן מבוססות דיין וכנראה אינן נכונות. אביו היה בן למשפחה רבנית, הסב רבי שלמה פישר היה רב קהילת הסטטוס קוו אנטה של קרלסבורג ותלמידם של הכתב סופר ורבי יצחק דב במברגר. הסבתא שרה גיטל פישר הייתה נינתו של רבי צבי הירש הלר מגדולי רבני הונגריה.
אביו היה מקורב ליעקב ישראל דיהאן וקרא לבנו על שמו. בשנת ה’תש"ב, בהיותו כבן 17, נפטר אביו. בגידול בני המשפחה, סייע ידיד האב, הרב יחיאל מתתיהו דייוויס. ישראל יעקב נישא למלכה בת הרב ישראל אשר ולס, חתנו של הרב בן ציון ידלר. כאברך בישיבת עץ חיים, זכה בפרס משרד הדתות לבני ישיבות מצטיינים לשנת תשי"ג.
הרב פישר כיהן במשך כארבעים שנה כרב שכונת זיכרון משה בירושלים, וכדיין בבד"צ העדה חרדית. בסוף ימיו נתמנה לראב"ד של הבד"צ. נחשב לאחד מחשובי הפוסקים בירושלים. פסיקותיו נאספו בתשעת כרכי שו"ת "אבן ישראל". מפסיקותיו הידועות: אישה בחודש התשיעי להריונה פטורה מלצום ביום הכיפורים והיתר לפתוח בשבת פקקים של בקבוקי פלסטיק וזכוכית.
נפטר בכ"ה באדר א’ ה’תשס"ג (27 בפברואר 2003) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
