מכתב תשובה להלכה מאת כ"ק הגאון הצדיק המפורסם רבי יואל מארגענשטערן זצ"ל אב"ד שארמאש – פאר הרבנים בארה"ב בכלל וחסידי סאטמאר ועיר קרית יואל בפרט
הגאון הצדיק רבי יואל מארגענשטערן זצ"ל נולד בשנת תש"ח ביום השב"ק מקץ, ר"ח טבת ויום ו’ דחנוכה. (מדת היסוד, גם נסתלק ביום ו’ דסוכות), לאביו הרה"ח רבי אורי ברייער ז"ל, בעיר פאריז. לפני המלחמה היו דרים אבותיו בעיר נייפעסט אונגארין, והיה שם משפחתם שילדקרויט, שם היה גר גם אביו של ר’ אורי, רבי יעקב שלמה, שהיה איש
מורם מעם ולא פסיק פומיה מגירסיה. אבי אביו היה הרה"צ ר’ יואל שלידקרויט שהיה איש צדיק ועובד ה’, ושלשלת היוחסין בן אחר בן להרה"ק רבי יהודה צבי מראזלא זי"ע, בן הרה"ק רבי משה מסאמבור זי"ע, וחתן דודו העטרת צבי מזידטשאוו זי"ע. רבי אורי היה תלמידו של מרן מסאטמאר זיע"א, ולמד בישיבתו באורשיווא שני זמנים. לפני המלחמה
היה גר כאמור בנייפעסט אונגארין, שם העמיד משפחה עם ילדים, אבל נהרגו כל בני משפחתו, הוריו ואחיו ואחיותיו וב"ב וילדיו על קדושת השם בידי הארורים הי"ד, והוא ניצול בחסדי ה’, ואחר המלחמה הגיע לפאריז ושם בנה את ביתו בשנית, שם נולד לו בנו ר’ יעקב שלמה הי"ו, ובנו השני השארמאשער רב רבי יואל זצ"ל.
בשנת תש"י הגיע ר’ אורי לאמעריקא, והתיישב בוויליאמסבורג, סמוך ונראה למעון קדשו של רביה"ק מסאטמאר זי"ע. כשהגיע לאמעריקא, בשביל לסדר הניירות הוצרך להחליף את שם משפחתו, והחליפה משילדקרויט לברייער.
בתחילת ימי החורף תש"י פתח מרן מסאטמאר את מוסדותיו בוויליאמסבורג, והי’ רבי אורי מסייע לכל עניני המוסדות ברוחניות ובגשמיות. כמו כן הי’ בוחן את ילדי הת"ת, ובעת שהי’ המקום צר להם פינה חדר בביתו שילמדו התשב"ר, וכשאמו של רבי יואל הוצרכה לצאת מביתה לפרנסה, היה המלמד שומר על התינוק שהי’ בן שנתים ימים, (וזה הי’ כשכר על מה שנתן הבית) ועי"ז שמעו אזניו דברי תורה. (ע"ד שאמרו אשרי יולדתו שנתנה עריסתו בבית המדרש)
רבי אורי הי’ דבוק ברבו מרן מסאטמאר, ולא עשה דבר קטן או גדול בלא לשאול את פי קדשו.
אך ל"ע נסתלק רבי אורי בדמי ימיו. ורבי יואל נתייתם מאביו בהיותו בןשלוש שנים, ואמו נישאה להרה"ח רבי שמואל מארגענשטערן ז"ל, איש תלמיד חכם וירא שמים, שגידל את שני היתומים רבי יואל ואחיו כמו שהיו הם ילדיו שלו. וכך נשאר השארמאשער רב כל ימיו עם שם המשפחה מארגענשטערן.
במעלליו יתנכר נער. משחר נעוריו התמיד מאד בלימודו, ומספר אחיו ר’ יעקב שלמה יבדלחט"א, שכבר מימי ילדותו לא היה כילד, בעת שלמדו הא"ב חזר כל היום על הא"ב בלא להפסיק, ובעת שלמדו הסידור והתהלים גם חזר עליהם כל היום בלא להפסיק. ובודאי אח"כ בעת שלמדו חומש רש"י ומשניות וגמרא שהיה תמיד כל הזמן חוזר על למודו. ועל אף שהיה מוחו חריף, עכ"ז לא הפסיק מן שקידת לימודו תמיד. וכבר מימי ילדותו היה מעורר השחר לעסוק בתורה, והיה מקדים ללמוד כבר בשעה אחת וחצי בלילה, עוד מקודם שילך לחדר, עד שאמו בקשה ממנו שלא יקדים כ"כ, ואז הסכים להתאחר עד לשעה שתים, ואז השכים לתלמודו, ואף פעם לא החסיר יום משקידתו. (וכשפעם אחת בימי בחרותו אירע והחסיר לילה אחד שלא ניעור, השלימו בהמשך הזמן), בימי בחרותו נכנס ללמוד בישיבת סאטמאר בוויליאמסבורג, ושם הפליא בהתמדת למודו שלא פסק פומיה מגירסא. והוה עובדא, שבהשכימו בלילה ללמודו, והלך אצל המקוה, והיה באותו היום המקוה בוער, חם מאד, שא"א לאדם לטבול בו, אבל לא רצה לותר על הטבילת מקוה, וגם הזמן היה יקר אצלו, ועל כן נכנס למקוה לטבול, אבל חזר לאחוריו מרוב החום, אבל מחמת שלא רצה לבטל זמנו, על כן שוב נכנס וטבל מהר ויצא. כך היתה התמדת למודו לחוס מאד על כל רגע ורגע. וכך ראו אצלו גודל התמדתו עד זיבולא בתרייתא. ברוב התמדתו בלמודו לא קם ממקומו כל היום, והיה איזה בחור מביא אצלו את האוכל למקומו, והוא תמיד היה יושב על מקומו כל היום ולומד, ממש לא פסק פומיה מגירסיה, ברוב התמדתו שלא היתה מצויה כלל שכמותה בדור הזה.
בעת הגיע לפרקו, בחר בו חמיו הגה"צ רבי נפתלי הירצקא העניג משארמש לחתנו, – הגה"צ משארמאש היה מגדולי ההוראה בדורו, ומרן מסאטמאר מינהו למורה הוראה של התאחדות הרבנים, ואף התייעץ עמו בהוראה. וכך הוה עובדא. מרן מסאטמאר סיפר להפאפא רב זצ"ל, שתלמיד כמו הבחור יואל מארגענשטערן לא היה לו גם אינדערהיים באייראפע, והפאפא רב סיפר זאת להשארמאשער רב רבי נפתלי הירצקא, ועל כן לקחו לחתנו, בידעו שאין לו בעולמו אלא תורה ויראת שמים.
בשנת תשמ"א עקר דירתו מלעיקוואד לקרית יואל, ודר סמוך אל חותנו השארמאשער רב הקודם רבי נתפלי הירצקא העניג, ולא זזה ידו מתוך ידו, ושימשו הרבה בהוראה, ולא זז מחבבו עד שציוה שהוא ימלא את מקומו אחריו ברבנות ק"ק שארמאש. ואכן בשנת תשמ"ה אחר הסתלקות חותנו, נתמנה להיות רב דק"ק שארמאש, והיה תמיד לראש
ולתפארת לבני קרית יואל, שראו את גודל צדקתו והתמדתו בתורה, וגמילות חסדים לו, ונהנו ממנו עצה ותושיה בהוראה, והסביר פנים לכל אחד, וגם עמד על משמר הדת, נסתלק לגנזי מרומים חוה"מ סוכות תשע"ח.
