מכתב פולמוסי היסטורי הגאון רבי בנימין אריה הכהן ווייס אב"ד טשערנאוויטץ – אל הרה"ק אדמו"ר רבי ברוך מוויזניץ ה’אמרי ברוך’ אבי ה’אהבת ישראל’ מוויזניץ
תוכן המכתב אודות הפולמוס בין כולל וויזניץ וכולל קאסוב, הוא כותב אל האדמו"ר: "כי לשמע אזני כי לפי ההשתוות החדש בין כבוד קדשו והרב מקאסוב יזכרו שמות שניכם על כתבי הקבלות מאה"ק, נלחץ אנכי להודיע לכבוד הדרת קדשו כי הוא דבר בלתי אפשרי להתקיים פה עירנו וסביבותיה, ואנחנו אין רוצים לשמוע ולדעת משום א’ זולת כבוד קדשו, … על כן אבקשה יהי נא טוב הדרת קדשו להשיבני דבר כי בהקבלות אשר תבאנה לטשערנאוויץ וסביבותיה לא יזכר ולא יפקד זולת כבוד קדשו".
הגאון הגדול המפורסם רבי בנימין אריה הכהן ווייס זצ"ל נולד ביום ג’ שבט תר"ג לאביו הגאון רבי חיים צבי הכהן זצ"ל אב"ד יאנוב. קיבל לקחה של תורה מפי הרי תרי גיסי הגאונים רבי מרדכי זאב איטינגא זצ"ל ורבי יוסף שאול נאטאנזאהן זצ"ל בעלי ‘מפרשי הים’, והגאון רבי משולם יששכר הלוי איש הורוויץ זצ"ל אב"ד סטאניסלאב בעל שו"ת ‘בר ליואי’, ומהם נסמך להוראה.
בשנת תרכ"ד, בהיותו בן תשע עשרה בלבד, נתקבל לאב"ד קניהניטש שבגאליציה, וכיהן שם שמונה שנים. נסע אל הרה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע, וראה בספר ‘פאר יצחק’ (פרק יא אות ה): "שבליל שבת אחד מת אצל אחד משכניו של רבנו (-מזידיטשוב) ילד, ובשביל כך נמנעו הכהנים מלבא לבהמ"ד לתפלת שחרית, שמע רבנו והורה שרשאים הם ליכנס לבהמ"ד, היו אז אצל רבנו כמה רבנים שפקפקו בהוראה זו, מפני שלדעתם היתה עכ"פ שאלת טומאה דרבנן, אבל הרב הגאון ר’ בנימין ווייס זצ"ל, מי שהיה אח"כ האבד"ק טשרנוביץ, ששמש אז עדיין ברבנות עיר קניהניטש כששמע שרבינו הורה להתיר, עשה מעשה רב בעצמו בתור כהן, ובא לשלחנו של רבנו לסעודת שחרית, אחרי שבתחילה נמנע גם הוא מלבא. היתה לרבנו קורת רוח ממעשהו זה וכבד אותו בסעודה זו בברכת הזימון, אע"פ שהיו מסובים אז על שלחנו רבנים ישישים ממנו".
אח"כ בשנת תרל"ב, בהיותו בן כ"ט שנים, נתקבל לאב"ד טשערנאוויץ ומדינת בוקאווינא, ומשם הלך שמעו למרחוק, רב פעלים ומקורב למלכות. ונתפרסם כבעל הוראה מובהק והחליף תשובות עם כל גדולי דורו. היה ממש עטרת תפארת הרבנים בבוקאווינא, ועל ידו נסמכו להוראה כמעט כל רבני ודייני המדינה.
נפטר ביום ח’ טבת שנת תרע"ג. השאיר אחריו ברכה ספרו שו"ת ‘אבן יקרה’ שלשה חלקים בעלי משקל ורבי ערך, שבו קנה לו כאחד הגדולים ובעלי סמכא.
