מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר בעל ה’כנסת מרדכי’ מסאדיגורא זי"ע – תל אביב ת"ש
מכתב על נייר רשמי בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל ה’כנסת מרדכי’ מסאדיגורא זיע"א. מתאריך "ח"י מנחם אב תרנ"ן" [שנת ת"ש ימי תחילת הזעם באירופה] מעת שבתו בתל אביב, ממוען אל "כבוד הרבנים מו"ה שמואל זיינויל זשרסקי ומו"ה מ"ד שיף נרם יאיר" בו מודה להם על החלק הראשון של ספרם "אנשי שם" "ונהניתי אשר למרות שעת חירום ועתות צרה אשר זעזו יסודות תבל ומלואה בכלל, ותפוצות הגולה של עם ישראל בפרט, עלה בידם לשכלל את הספר ביופי ופאר לכבוד התורה הק’ ולומדי’" כן ממשיך ומעריך בשבח הספר ומעודדם לההדיר גם את יתר החלקים "מובטחני אשר כל איש נבון ידע להעריך את עבודתם רבת הטורח והיגיעה… ולראיה בעה"ח הכ"ד המצפה לרחמי שמים על כל עמו בית ישראל לגאלם לנטלם ולנשאם עד עולם מרדכי שלום יוסף במוהר"ר אהרן מסדגורה פשמישל" וחותמתו הרשמית עם הכתובת "רח’ בצלאל יפה 10 תל אביב".
מידות: 21X27.5 ס"מ. סימני קיפול וכתמים, נקבי תיוק, נקב קטן נוסף, מצב כללי טוב.
האדמו"ר מסאדיגורה-פשמישל רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל ה"כנסת מרדכי" זצ"ל (תרנ"ז – תשל"ט) בנו של האדמו"ר רבי אהרן פרידמן האדמו"ר השלישי בשושלת בעל "קדושת אהרן" זצ"ל. חתן דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממעז’יבוז’, בחתונתו בהיותו בן 16 בלבד הוכתר ע"י האדמו"ר ה’פחד יצחק’ מבויאן לכהן כאדמו"ר מסדיגורה. הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל בגליציה. בשנת תרצ"ט בעת ביקורו בארץ ישראל, ביקר את בן דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין, ובבואו לצאת ביקש האדמו"ר מהוסיאטין לראות את הדרכון שלו, כשנתן לו רבינו את הדרכון, לקחו האדמו"ר מהוסיאטין ושמו בכיסו ולא החזיר לו אותו, בכדי שלא יוכל לחזור לאירופה, בכך למעשה ניצל רבינו מהשואה, ולא זו בלבד אלא שאף הצליח בחסדי שמים להעלות את בני ביתו לארץ טרם פרוץ המלחמה. את בית מדרשו הקים בעיר תל אביב, ברכות הימים הפך המקום לאבן שואבת ורבים נושעו מברכותיו. בהיותו נואם בחסד עליון נמנה כחבר מועצת גדולי התורה במשך שנים רבות.
