קוויטעל [פתקא] שניתן להרה"ק אדמו"ר מסאטמאר זי"ע מהגה"צ אדמו"ר רבי שלום משה אונגאר מנייטרא זצ"ל, תשל"ג.
הקוויטל כולל הזכרת שמו, שם הרבנית, ושמות ילדיו, בראשם בנו הגדול הגה"צ ר’ שמואל דוד שמילא את מקומו אחריו כאדמו"ר מנייטרא.
הגה"ק ר’ יואל טייטלבוים נולד בשנת תרמ"ז לאביו בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגעט. מקטנות הצטיין בכישרונות נדירים, ועוד בטרם חתונתו הוסמך להוראה ע"י גדולי דורו. בחורף שנת תרס"ד נשא לאשה את הרבנית מרת חוה בת הרה"ק ר’ אברהם חיים מפלאנטש. תחילה התיישב בעיירה סאטמאר. בשנת תרע"א התקבל לרב באורשיווא המונים התאחדו סביבו, עצותיו המחוכמות, ותפילותיו הנלהבות הקסימו את הבאים בצל קורתו. בשנת תרפ"ח עבר לרבנות קראלי, עם התיישבו בקראלי, הוקמה ישיבה עבורו, אשר מסר בה שיעורים מלאים זיו ומפיקים נוגה. בשנת תרפ"ט נבחר לרבנות החשובה של סאטמאר, אך עבר לשם רק בתרצ"ד. הישיבה שהועברה אף היא איתו, גדלה והתרחבה, והיתה מהגדולות בימים ההם. בתקופת השואה האיומה, עם היכנס הגרמנים להונגריה, הבריחו אותו לקלויזנבורג. בסוף תש"ד יצא עם רכבות ההצלה של ד"ר קסטנר, עד הגיעו לשווייץ ביום כ"א כסלו תש"ה. עם סיום המלחמה החל להקים מחדש את עולם התורה שנחרב, תלמודי תורה, ישיבות, ומוסדות חסד. לאחר תקופת זמן התיישב בשכונת ווילאמסבורג שבברוקלין. שבה החלו להתרכז אלפים מחסידיו, שם הקים מחדש את ממלכת סאטמאר. התפרסם בעצותיו המחכימות, ברכותיו עשו פירות, ורבים נושעו על ידו. בשנת תשי"א נבחר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. השפעתו היתה עצומה על העולם היהודי כולו. ביום כ"ו אב תשל"ט עלתה נשמתו למרומים והובא למנוחות בקרית יואל במונורו. פריונו התורני הוא עצום, מספריו נדפסו עד היום, "ויואל משה", "על הגאולה ועל התמורה", "דברי יואל".
רבי שלום משה הלוי אונגאר זצ"ל גאב"ד נייטרא, נולד בחודש מרחשון תרע"ו לאביו הגה"ק ר’ שמואל דוד אונגאר זצוק"ל אב"ד דק"ק נייטרא בעל נאות דשא ומגדולי מרביצי התורה, בדורו בהיותו אברך צעיר לימים עמד לימין אביו בהנהגת הישיבה בנייטרא ואביו נתן בו אמונו המלא, כמו"כ היה נערץ מאוד בעיני כל בני הישיבה שמצאו בו איש תרומות, גדול בתורה ועובד ד’ בהתלהבות גדולה, בימי הזעם עזר רבות להצלת בני ישראל בשיתוף פעולה עם אביו וגיסו הג"ר חיים מיכאל דוב ווייסמאנדל זצ"ל, בשנת תש"ז נתמנה למרא דאתרא בעיר נייטרא למלא מקום אביו, מיוחדות היו תפילותיו בבכיות ובהשתפכות הנפש, מרבה היה לעורר את תלמידיו לתורה ויראת שמים בטהרה, והיו הדברים יוצאים מלב טהור וחודרים אל הלבבות, נלב"ע ביום כ"ה ניסן תשס"ג אחרי שנה של יסורים קשים שקיבלם באהבה והוא בז פ"ז שנה.
