רוח חיים – אזמיר, תרל"ד – מהדורה ראשונה – רבי חיים פאלאג’י – עותק בחתימת הרב הגדול רבי שמואל העליר מצפת.
חידושי דינים מפי סופרים וספרים [על סדר ארבעה חלקי שולחן ערוך] מהגאון רבי חיים פאלאג’י.
אזמיר, בדפוס אהרן יאושע די שיגורה וחבריו, תרל"ו.
בשולי השער 52 מספר סידורי לפרסומי המחבר.
הרב שמואל העליר [תק"ס–תרמ"ד], רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה. סבו, הרב אברהם פרץ, היה אחד ממקורבי החוזה מלובלין ועובדה זו זימנה גם לנכדו מפגשים עם החוזה. האגדה החסידית מספרת כי בליל הסדר הסב הילד שמואל על הרצפה למרגלותיו של החוזה, וכאשר אמר החוזה מלובלין את הפסוק "ובמורא גדול זו גילוי שכינה" הגיע החוזה להתפשטות הגשמיות, כל החסידים הבוגרים עצמו את עיניהם מעצמת היראה, אך הילד שמואל פקח את עיניו וראה את כל גופו של החוזה כאילו הוא שקוף וכל האיברים הפנימיים נראים דרך העור, והפטירו החסידים שמאז נהיה רבי שמואל למומחה ברפואה, כידוע שערביי הגליל היו באים אליו עם ילדיהם החולים שירשום להם מרשמים-‘רצפטים’ לרקיחת רפואות.
משפחת העליר השתייכה לקהילות החסידים. המשפחה נמנתה על העילית הלמדנית של מזרח אירופה, ובהגיעם לארץ השתלבה המשפחה בחיי הקהילה הצפתית, והייתה לחלק מהנהגתה. רבי שמואל העליר היה ילד בבואו לצפת. בבגרותו, הצטרף רבי שמואל, גם הוא כאבותיו לחוגי ההנהגה ותפס מקום מרכזי ביותר בהנהגת הקהילה היהודית בצפת. תחילה, כמקורב לרבו רבי אברהם דב מאוורוטש, ולאחר פטירתו בשנת 1840, היה רבי שמואל העליר לאב"ד ולדמות המובילה בהנהגת היישוב עד לפטירתו. מעגלי חייו ופעליו שזורים בהווי החסידי, המזרח-אירופאי, ממנו הגיע. נכדו היה האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל.
