קוויטעל [פתקא] של כ"ק אדמו"ר רבי יצחק יוחנן האגער מוויזניץ שליט"א שנתן להרה"ק אדמו"ר מסאטמאר זי"ע
הקוויטל כולל הזכרת שמו, שם הרבנית, לזש"ק ולכתיבה וחתימה טובה.
הגה"ק רבי יואל טייטלבוים נולד בשנת תרמ"ז לאביו בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגעט. מקטנות הצטיין בכישרונות נדירים, ועוד בטרם חתונתו הוסמך להוראה ע"י גדולי דורו. בחורף שנת תרס"ד נשא לאשה את הרבנית מרת חוה בת הרה"ק ר' אברהם חיים מפלאנטש. תחילה התיישב בעיירה סאטמאר. בשנת תרע"א התקבל לרב באורשיווא המונים התאחדו סביבו, עצותיו המחוכמות, ותפילותיו הנלהבות הקסימו את הבאים בצל קורתו. בשנת תרפ"ח עבר לרבנות קראלי, עם התיישבו בקראלי, הוקמה ישיבה עבורו, אשר מסר בה שיעורים מלאים זיו ומפיקים נוגה. בשנת תרפ"ט נבחר לרבנות החשובה של סאטמאר, אך עבר לשם רק בתרצ"ד. הישיבה שהועברה אף היא איתו, גדלה והתרחבה, והיתה מהגדולות בימים ההם. בתקופת השואה האיומה, עם היכנס הגרמנים להונגריה, הבריחו אותו לקלויזנבורג. בסוף תש"ד יצא עם רכבות ההצלה של ד"ר קסטנר, עד הגיעו לשווייץ ביום כ"א כסלו תש"ה. עם סיום המלחמה החל להקים מחדש את עולם התורה שנחרב, תלמודי תורה, ישיבות, ומוסדות חסד. לאחר תקופת זמן התיישב בשכונת ווילאמסבורג שבברוקלין. שבה החלו להתרכז אלפים מחסידיו, שם הקים מחדש את ממלכת סאטמאר. התפרסם בעצותיו המחכימות, ברכותיו עשו פירות, ורבים נושעו על ידו. בשנת תשי"א נבחר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. השפעתו היתה עצומה על העולם היהודי כולו. ביום כ"ו אב תשל"ט עלתה נשמתו למרומים והובא למנוחות בקרית יואל במונורו. פריונו התורני הוא עצום, מספריו נדפסו עד היום, "ויואל משה", "על הגאולה ועל התמורה", "דברי יואל".
הרה"צ רבי יצחק יוחנן האגער הוא האדמו"ר מוויזשניץ בעיר וויליאמסבורג. נולד לאביו הגה"ק רבי מרדכי האגער בעל תורת מרדכי מוויזשניץ זצ"ל. התחנך בתלמוד התורה של החסידות. בבחרותו נסע ללמוד בארץ ישראל בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר. בתקופה זו שהה אצל זקינו האמרי חיים זצ"ל. בשנת תשל"ג נישא לבת אדמו"ר הגה"צ רבי משה הלברשטאם מקיוואשד. עם פטירת אביו בשנת תשע"ח הוכתר לאדמו"ר מוויזשניץ בוויליאמסבורג.
